לפני 5 שנים. 26 בינואר 2019 בשעה 13:59
נדמה לי שזה מוטבע ב DNA שלי.
התניות קדומות שתמיד יצוצו בחזרה.
וזה יוצר יקומים מקבילים.
מימדים חדשים.
זכרון עילאי לכל אשר קרה ולא קרה.
יש שיגידו שהדרך חייבת להיות ברורה.
ישרה.
תעבוד קשה ותקבל את שכרך.
ואני,
אני אנצח באמצעות הפינות.
אתענג בזכות החולשות.
אין לי איך להתנתק מזה.
לאותו מצפון,
אין לי איך להתחבר לזה.
בארוחת שישי האחרונה אמרתי לה שככל הנראה אמות לבד.
אין איך להתחמק מזה.
