RIDE THE SPIRAL

הפלא החדש שלי

מוצא לו חלל

במקום

הפרא הישן שבי

עד שנגמר

המכיל

היה סבלני

לא ידעתי את עצמי ככה

Hope this is what you wanted

Hope this is what you had in mind

Suck

Suck me dry

כל אשר אני מבין הוא כלום

תנועה חוזרת בין שאיפות ופארנויה

אנו בוחרים להלך בין ההריסות

נשורת גרעינית מתלווה אלינו

אחרי המלחמה האויב הנורא הוא שקט

הנותרים יתחננו לרעש התותחים

האדמה בוערת

נשורת גרעינית מפרה אותנו

אימרי לי תודעתי לאן את הולכת?

"Judge, condemn, and banish any and everyone
Without evidence
Only the whispers from within"

ללא שום ראייה, ללא שום הוכחה.
הדמיון העצמי או הלוחשים.

כמה מהירה השתלטותם.

על כל שריר ועל כלי הדם.

זו מערכה בה ככל שתלחם יותר ככה תפצע יותר.

לכן ההתמודדות שלי תגיע מן ההתבוננות. לדעת מי הם שדיי, מי הם לוחשיי, מי הן תולעותיי, ומה הם תחלואיי המנטליים.

ההתבוננות בהם, ההכרה הזו, נותנת להם מימדים אותם אני יכול לפתע לאמוד, ובכך, לעמוד מולם.

מי תיאר שלקראת גיל 40 אגלה לי מחדש עולם ומלואו.

מוח דם

מוח דם

מוח מוח מוח דם

חם חם חם

חשמל

ברקים במוח

מוח שניסה לברוח

הוא לא שולט יותר

אני לא אוותר

לא מוכן לדומה אחר

מוח דם

דם במוח

כזה שמעוור

כזה שמאפשר

את האמת למרוח

על פת לחם של נוחיות

נאכל אותה מהר בשם ה

אנוכיות

ואיש לא יזהה את גלי השפיות

אשר מטלטלים אותי

ריק צועק

ריק חונק

ריק דואג

לקלקל אותי

למשוך מטה.

לו הקשבתי

לנחש ולעקרב בחלום

הייתי צונח.

התהום לעיתים קרובות היא חופש

להסתחרר מטה ללא מהות

כי חלק מההויה

כל אשר יהיה, הווה והיה

זה לסדר את התודעה לכדי נחת.

ליפול זה לא לעוף,

שלנצח לא ניתן לצוף,

ואת עצמי המדבר בקושי ניצחתי.

גחמות

לחישות 

של תאווה.

קורבנות

מלחמות 

של אהבה.

חום ודאגה.

שירים עתיקים מלווים אותי

שאלות שלא העזתי להחיות

כל העימותים שהתרחשו בפנים

לוקחים אותנו לכל עבר ולשום מקום

פארנויה שבי, 

תעתוע תמידי.

מתהדרים בהתגברות על עצמך

כל הזרועות שלא מרשות לי ליפול

ההתחסדות של הנפש המתחדשת

פארנויה שלי,

חטאים קדומים בתוכי.

באמצע הדיקור המחשבות קיבלו צורה אחרת.

הייתי חייב להשתיק את הקולות.

זה תמיד מעליי

לעיתים בתוכי

שאריות של עצמי

פסולת

שרירים מג'נגלים, הרצפה לוהטת

סכינים חדשים על קצה הלשון

העיניים קופצות, התקרה מתרחקת

מגמה מציפה את מרכז הסלון

האור מתחזק, התקרה בוערת

מכות משנות לבן לאדום,

מכסאה המורם היא מזנקת

חוקי הטבע על אדמת סדום.