לפני 4 שנים. 31 בדצמבר 2019 בשעה 17:02
הפלא החדש שלי
מוצא לו חלל
במקום
הפרא הישן שבי
עד שנגמר
המכיל
היה סבלני
לא ידעתי את עצמי ככה
RIDE THE SPIRAL
רגעים אבודיםלפני 4 שנים. 31 בדצמבר 2019 בשעה 13:42
Hope this is what you wanted
Hope this is what you had in mind
Suck
Suck me dry
לפני 4 שנים. 31 בדצמבר 2019 בשעה 8:41
כל אשר אני מבין הוא כלום
תנועה חוזרת בין שאיפות ופארנויה
אנו בוחרים להלך בין ההריסות
נשורת גרעינית מתלווה אלינו
אחרי המלחמה האויב הנורא הוא שקט
הנותרים יתחננו לרעש התותחים
האדמה בוערת
נשורת גרעינית מפרה אותנו
אימרי לי תודעתי לאן את הולכת?
לפני 5 שנים. 31 באוקטובר 2019 בשעה 12:37
"Judge, condemn, and banish any and everyone
Without evidence
Only the whispers from within"
ללא שום ראייה, ללא שום הוכחה.
הדמיון העצמי או הלוחשים.
כמה מהירה השתלטותם.
על כל שריר ועל כלי הדם.
זו מערכה בה ככל שתלחם יותר ככה תפצע יותר.
לכן ההתמודדות שלי תגיע מן ההתבוננות. לדעת מי הם שדיי, מי הם לוחשיי, מי הן תולעותיי, ומה הם תחלואיי המנטליים.
ההתבוננות בהם, ההכרה הזו, נותנת להם מימדים אותם אני יכול לפתע לאמוד, ובכך, לעמוד מולם.
מי תיאר שלקראת גיל 40 אגלה לי מחדש עולם ומלואו.
לפני 5 שנים. 10 באוקטובר 2019 בשעה 20:56
מוח דם
מוח דם
מוח מוח מוח דם
חם חם חם
חשמל
ברקים במוח
מוח שניסה לברוח
הוא לא שולט יותר
אני לא אוותר
לא מוכן לדומה אחר
מוח דם
דם במוח
כזה שמעוור
כזה שמאפשר
את האמת למרוח
על פת לחם של נוחיות
נאכל אותה מהר בשם ה
אנוכיות
ואיש לא יזהה את גלי השפיות
אשר מטלטלים אותי
לפני 5 שנים. 10 באוקטובר 2019 בשעה 17:53
ריק צועק
ריק חונק
ריק דואג
לקלקל אותי
למשוך מטה.
לו הקשבתי
לנחש ולעקרב בחלום
הייתי צונח.
לפני 5 שנים. 10 באוקטובר 2019 בשעה 17:00
התהום לעיתים קרובות היא חופש
להסתחרר מטה ללא מהות
כי חלק מההויה
כל אשר יהיה, הווה והיה
זה לסדר את התודעה לכדי נחת.
ליפול זה לא לעוף,
שלנצח לא ניתן לצוף,
ואת עצמי המדבר בקושי ניצחתי.
גחמות
לחישות
של תאווה.
קורבנות
מלחמות
של אהבה.
חום ודאגה.
לפני 5 שנים. 28 בספטמבר 2019 בשעה 8:14
שירים עתיקים מלווים אותי
שאלות שלא העזתי להחיות
כל העימותים שהתרחשו בפנים
לוקחים אותנו לכל עבר ולשום מקום
פארנויה שבי,
תעתוע תמידי.
מתהדרים בהתגברות על עצמך
כל הזרועות שלא מרשות לי ליפול
ההתחסדות של הנפש המתחדשת
פארנויה שלי,
חטאים קדומים בתוכי.
לפני 5 שנים. 15 בספטמבר 2019 בשעה 20:06
באמצע הדיקור המחשבות קיבלו צורה אחרת.
הייתי חייב להשתיק את הקולות.
זה תמיד מעליי
לעיתים בתוכי
שאריות של עצמי
פסולת
לפני 5 שנים. 25 ביולי 2019 בשעה 12:22
שרירים מג'נגלים, הרצפה לוהטת
סכינים חדשים על קצה הלשון
העיניים קופצות, התקרה מתרחקת
מגמה מציפה את מרכז הסלון
האור מתחזק, התקרה בוערת
מכות משנות לבן לאדום,
מכסאה המורם היא מזנקת
חוקי הטבע על אדמת סדום.