לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

RIDE THE SPIRAL

רגעים אבודים
לפני 6 שנים. יום חמישי, 31 באוקטובר 2019 בשעה 10:37

"Judge, condemn, and banish any and everyone
Without evidence
Only the whispers from within"

ללא שום ראייה, ללא שום הוכחה.
הדמיון העצמי או הלוחשים.

כמה מהירה השתלטותם.

על כל שריר ועל כלי הדם.

זו מערכה בה ככל שתלחם יותר ככה תפצע יותר.

 

לכן ההתמודדות שלי תגיע מן ההתבוננות. לדעת מי הם שדיי, מי הם לוחשיי, מי הן תולעותיי, ומה הם תחלואיי המנטליים.

ההתבוננות בהם, ההכרה הזו, נותנת להם מימדים אותם אני יכול לפתע לאמוד, ובכך, לעמוד מולם.

 

מי תיאר שלקראת גיל 40 אגלה לי מחדש עולם ומלואו.

 

לפני 6 שנים. יום חמישי, 10 באוקטובר 2019 בשעה 19:56

מוח דם

מוח דם

מוח מוח מוח דם

חם חם חם

חשמל

ברקים במוח

מוח שניסה לברוח

הוא לא שולט יותר

אני לא אוותר

לא מוכן לדומה אחר

 

מוח דם

דם במוח

כזה שמעוור

כזה שמאפשר

את האמת למרוח

 

על פת לחם של נוחיות

נאכל אותה מהר בשם ה

אנוכיות

ואיש לא יזהה את גלי השפיות

אשר מטלטלים אותי

 

 

לפני 6 שנים. יום חמישי, 10 באוקטובר 2019 בשעה 16:53

ריק צועק

ריק חונק

ריק דואג

לקלקל אותי

למשוך מטה.

 

לו הקשבתי

לנחש ולעקרב בחלום

הייתי צונח.

לפני 6 שנים. יום חמישי, 10 באוקטובר 2019 בשעה 16:00

התהום לעיתים קרובות היא חופש

להסתחרר מטה ללא מהות

כי חלק מההויה

כל אשר יהיה, הווה והיה

זה לסדר את התודעה לכדי נחת.

ליפול זה לא לעוף,

שלנצח לא ניתן לצוף,

ואת עצמי המדבר בקושי ניצחתי.

 

גחמות

לחישות 

של תאווה.

קורבנות

מלחמות 

של אהבה.

 

חום ודאגה.

 

 

לפני 6 שנים. יום שבת, 28 בספטמבר 2019 בשעה 7:14

שירים עתיקים מלווים אותי

שאלות שלא העזתי להחיות

כל העימותים שהתרחשו בפנים

לוקחים אותנו לכל עבר ולשום מקום

 

פארנויה שבי, 

תעתוע תמידי.

 

מתהדרים בהתגברות על עצמך

כל הזרועות שלא מרשות לי ליפול

ההתחסדות של הנפש המתחדשת

פארנויה שלי,

חטאים קדומים בתוכי.

 

לפני 6 שנים. יום ראשון, 15 בספטמבר 2019 בשעה 19:06

באמצע הדיקור המחשבות קיבלו צורה אחרת.

הייתי חייב להשתיק את הקולות.

 

זה תמיד מעליי

לעיתים בתוכי

שאריות של עצמי

פסולת

לפני 6 שנים. יום חמישי, 25 ביולי 2019 בשעה 11:22

שרירים מג'נגלים, הרצפה לוהטת

סכינים חדשים על קצה הלשון

העיניים קופצות, התקרה מתרחקת

מגמה מציפה את מרכז הסלון

האור מתחזק, התקרה בוערת

מכות משנות לבן לאדום,

מכסאה המורם היא מזנקת

חוקי הטבע על אדמת סדום.

לפני 6 שנים. יום ראשון, 16 ביוני 2019 בשעה 18:54

אני חולם את ההתרסקות 

מתחלק ומצטמצם

כמו הסבון ברצפת המקלחת

מאבד צורה

בזמן שהוא ממשיך

לאבד כל אחיזה

רק כי ההוא צריך

שערות ורוק על הרצפה

כן זה אותו מכניס

לטראנס

אל תוך מטוטלת

בין הנבחר לבין מה שאבד

אני צריך

מרתף יותר גדול

בשביל עצמי

 

לפני 6 שנים. יום שישי, 24 במאי 2019 בשעה 8:08

הם לא שלך לתכנן

אומר לעצמי

העבר הוא הסטוריה

העתיד הוא אשליה

ההווה ההוויה.

ובתוך הנהר המפואר הזה,

גאות ושפל,

זרמים תת קרקעיים

מפלים גרנדיוזיים

אדם 

וסירתו

לא בוחרים בדרך

 

לפני 6 שנים. יום רביעי, 15 במאי 2019 בשעה 18:34

אני אני אני ואני

לפי הדרישות

שלי שלי שלי ושלי

ואני יכול לכבד את זה 

כי זה רוב הזמן גם אצלי

אני ואני אני ואני

ורוצה שיהיה שלי שלי שלי ושלי

גרגרנות

מדף שלם של עוגות ופחזניות

כמה שאני אוהב פחזניות

לראות אותן מחכות להתפוצץ מבפנים