חלקלק מתמיד
משתקף רק דרך מראות
נרתם לזיכרונות שיושבים עליי
חלקלק מתמיד
משתקף רק דרך מראות
נרתם לזיכרונות שיושבים עליי
כמו אידיוט
כמו השוטה של הכפר
אני תר
מחפש , פנים מוכרות
שלא עוזבות אותי
הן מובילות אותי
לשגעון מוחלט ,
לא מצליח לצרוח
היה לך את כל הכוח.
אני עירום , מושפל
גוף חלול שצף לו בחלל
כל הטוב היה מת סביבך
גמרת כשראית אותי נובל מולך
פתאום לכל אין שום ערך
ליבי , כמו גופי , כאבן
נתון לחסדיהן של נקודות , בלתי נראות
בין קפלי הזמן.
לא ידעתי
כמה אני נגוע
עם הקיום שלך
זו תחרות גלקטית
אינסופית
בה אני תמיד אפסיד
נגעתי תום
טעמתי כוח
רצית קרוב
רצית לברוח
ואני
כתו שבור
התנגנתי בין הכלים שלך
sane like a brain dead man
said im safe , safe as a dead man can
be, stay on my side old friend
say i am safe , cover me with your sand.
חתיכה סדוקה של אבן
ממוטטת המקדש
אנו מוחקים את הזכרון הזה
הגוף יזכור אך הנפש לא תראה
אין מספיק חלל בעולמו של הילד,
אין מספיק חלל - בו הוא ירחף,
וכל המילים שלו הטביעו את הצוללת,
והוא מדמם עכשיו , הילד יחף.
אין מספיק חלל בראשו של הילד,
כן הוא מכיל אותם עכשיו , מדפדף בין דמויות,
וכל המילים שלו הרי אין בהם תועלת,
והוא מתרגש כשהוא, לא פוחד להיות.
כל הפסוקים הכתובים,
אלוהים.
עדיין נלחם בצהוב בעיניו.
והרוח גוררת אותך למקום אחר,
הרוח משחררת , שלשלאות של מחשבה,
ובמקום להיות תלוי,
אתה זרוק על הרצפה.
let go
let go
let go
let go
ואני עדיין אוהב אותך.
תהומי ככל שאתה.
מדהים ואימפוטנטי.
כן אני עדיין אוהב אותך...
המלאך הנופל ,
מושרש ,
מקועקע על אותה ההווייה.
בוכה דמעות של חסד,
חולם אמת, שירה , תקווה,
מתפתל ,
מרייר כרכיכה.
הדימום הפנימי מתפשט,
נחשף אל אורו של יום,
נקיקים עליהם לא חשבת.
זוהי ההרמוניה המתנגנת,
כל אותם דברים שלא סיימת,
קצוות שיער שרופות ,
עור חשוף , אותם דברים שלא סיימת.
שאני מורבידי כשאני כותב.
שאני נוגע בנקודות של כאב.
שאני קצת יותר רגיש מכולם.
שאני נרקיסיסט - אגואיסט שמרוכז בעצמו.
שאני אמפתי יותר מדי.
שאני אפאתי.
שאני חמד . מרגש כל פעם מחדש.
שאני אימפוטנט ובן זונה.
שאני יכול לעשות הרבה יותר.
שאני עושה יותר מדי.
יש המון ניגודים שכאלה.
כן מכיר את עצמי , לא יודע מה ומי יישאר אם אתמכר לעצמי לחלוטין.
חושב שאני צריך חונכת