לפני 17 שנים. 26 באוגוסט 2007 בשעה 11:25
אין דבר יותר גרוע
מכוח שמטפס לו לראש
אין אדם עיוור יותר
מאותו אחד אשר ראה כבר את הכל
אין דבר מפחיד יותר
מאיבוד הערך לחיי בני אדם
אין דבר עצוב יותר
מעיניים יבשות.
ומה עם ההוא אשר חוסך במילים?
ומה עם ההוא אשר משתולל עם עצמו?
ומה עם אותו הרגע שבו מבינים ...
שכולם זה אחד
ואחד הוא כולם
וכל מה שנשאר לנו זה
להעריץ את היופי שבאהובינו
ולהעריך את העולם ופעולותיו
להבין
שעלינו לשחרר כל רגע
כדי להנות מהבא בתור
ולנצור כל רגע
בכדי לתחום את ייסורינו
לשפוך אור חדש
בכל פעם
בכדי לא להשאר בחושך
כיזה קל
כ"כ קל
לאבד
ולהאבד
בתוך כל הדינמיות הזו.