לפני 16 שנים. 2 ביולי 2008 בשעה 18:42
אור בא
עוטף אותי
מגן על תמימותי
ועיניי
בסחרור אינסופי
לא מזהות את דמותי
עור בא
עוטף צילי
אז מתפשט כנחש
אין מקום
לרתיעה...
בקיום הריגעי
הנמתח אל אינסוף
בכל צעד אחורה
הריק הוא קרוב