סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

RIDE THE SPIRAL

רגעים אבודים
לפני 16 שנים. 30 באוגוסט 2008 בשעה 22:01

במה אתה מאמין?
מהו הדלק אשר מניע אותך?
איזה רגש משתק אותך בסופו של יום?
ממה אתה מפחד?
מדוע אתה מזיע?
מדוע הגמגום מגיע אל מול גוף עירום?
אתה כל כך לאט
הכל כל כך מהר
אם אין עניין
אין ניגודים
יש שקט מדומה...

לא האמנתי שמתישהוא תחסר לי השמש.

כל הנוחות הזו עלולה לנקז כל סימנים של חיבה וקומיוניקציה.
בגלל שאיני יודע אני ממשיך לשאול , וכל השאלות הופכות לעיסה אחת של אי ודאות.
ודווקא החסר מתבלט בצבעיו , יותר מכל דבר אחר , מותיר ספקות מותיר פחדים מותיר אי ודאות.
וחוץ מעצמי , אין מי שיקח אותי , למקום שליו יותר , למקום בוער יותר.

במה אתה מאמין?
- אני לא יודע.
אני חושב שהיסוד שלי הוא החשוב מכל.
להסתכל החוצה , לא לראות בצבע ,אלא בעומק , לדעת איך לגעת בחלק הכי קטן שבמכלול.
אני לא רוצה לתת לפחד לסלול לי את הדרך.
הרי יש ימים
אני קם בבוקר ואוהב הכל.
אוהב את הריח של הכלבה הקטנה ( האמיתית ... ) שלי.
אוהב את השקט המדהים שסורר לי ברחוב.
אוהב את שירת הציפורים , את העץ מלא הצבעים אותו אני רואה דרך תריסים שניבנו בצורה החובבנית ביותר שראיתי.
וכל האהבה הזו גורמת לי לאהוב גם את עצמי.
ומשם אני צומח ...
לעוד יום אחד נפלא.

ויש גם ההפך
זמן בו העייפות משתלטת
והטינה מתחזקת
ולי אסור להתגלגל עם התחושה הזו.

אגב
אין דבר יותר מצחיק מתמונות ילדות 😄

שבוע טוב

שונרתא - ואותי, אתה אוהב?
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י