לפני 15 שנים. 2 בינואר 2009 בשעה 7:47
יש קול של ילדות
אותי הוא סוחב
מסיכה על הבוקר
ואני
סימני התעוררות
ואני מתאהב
בדבר הראשון שראיתי
מעולם
לא היה קר יותר
אני גר בעולם
נעלם
יש קול של ילדות
סימנים של כאב
והיה לי שם צחוק קטן
המיטה החורקת
הצינור הדולף
כן ידעתי דברים קצת אחרת
מעולם
לא היה קר יותר
כשהגוף מתחלק
לשתיים
לעולם לא
אנחנו לא נוותר
והגוף
מסתדר בינתיים
יש קול של ילדות
יללות של זאב
הירח מאיר את הלילה
הרחוב מסתדר
לעוד גשם שוטף
יש כאלה המאמינים בלמעלה
חסידים של
אהבה טהורה
נדחקים אל
הרווחים
הרצפה הסדוקה
השלולית הריקה
והריח של
מה שבפנים
מעולם
לא היה קר יותר
מתסבר
שזה רק החורף
והבוקר
אנו נתעורר
למקום שנודף
בראשית חזרה
