לפני 11 שנים. 9 בינואר 2013 בשעה 7:26
יש שמיים
יש ארץ בוערת מתחתיי
גשמים וגאות , מעלים את רגעי השפל
ולמרות זאת , נותר אני , מעט מחובר
עשרות אלפים חולפים
שנים כאנשים
והחלל נותר בעינו , מגביר את תחושת הסבל
ולמרות זאת , נותר אני , מעט מנוקר
יש שמיים
יש ארץ בוערת בכפות רגליי
שלוף את החנית מעט החוצה
זו שאלה של אמונה
לא עוד לרכב על המערבולת
לא עוד ההתמכרות לכל מה שהיה