החלומות משתלטים עלי.סקס , דרקונים וחרבות. שום פירוש הגיוני לא יוצא לי מכל זה.אהבות ישנות חוזרות אליי , גם אלה שמשכו אותי לתהום.החלומות משתלטים עלי.חלמתי עליה, צהובה מתמיד , זוהרת מתמיד , אחת כזו שקשה לא לראות.כמה ששנאתי לראות אותה . לשמוע אותה . נהניתי לזיין אותה.מחקתי כל זכר לקיום שלה ב 3 השנים האחרונות . אישה חלשה מדי . אישה שטן.והיא חזרה אלי , לחלום דווקא.ליקקה את הזין כמו שהיא ידעה ולא אהבה.רכבה עלי כמו שהיא ידעה ותמיד רצתה.החלומות משתלטים עלי.מרגיש את כל המהות שלי נעלמת , מתנקזת , שובלים של זרע היישר אל הביוב.החלומות משתלטים עלי.מבטלים כל יכולת תזוזה,תנועה,שאיפה. האוויר כבד יותר. החלומות שלי משתלטים עלי.רדפתי אחרי גוף זר, גוף מת , עד לעיר הבירה , לירושלים.התאמנתי כל הדרך לשם , איך לכבוש את הגוף , לנטרל אותו .לא היה שום צורך בזה.חיכתה לי גופה ,מוכנה לכיבוש,מוכנה להשחתה.כשלתי ברגע האמת.אין רגעים קשים יותר מאלה לגוף הגברי.השפלתי מבט.חיפשתי חום והבנה.באותו הרגע הבנתי כמה שהנפש שלי אבודה במימד הזה שאנו קוראים לו האינטימי.כמה השד הזה ששוכן אצלי בפנים - שאוכל את כל החיות שבי לאט לאט - משתלט.והחלומות,החלומות משתלטים עלי.הופכים אותי לטרף קל.ליצור שפל רוח .לאדם שנאחז אך ורק בארון המסיכות המפואר שלו בשביל לשרוד את השממה. לשרוד את המהומה שאתם קוראים לה - השיגרה. החלומות השתלטו עלי.זה לא המקום שלי.אין לי מקום כרגע.יש לי ייעוד , מסתבר , לבנות לי את המקום הזה. אבן אחר אבן. משימה כה קשה שאין לי שמץ של מושג איך היא תתרומם.לא מעצמה.לא מתוכי. אלא גם.לא ממהותי. אלא גם.החלומות הם אני. פתיתי השלג שלי. הם לא יכולים להשתלט עלי. אני לא יכול לשלוט עליהם. אנחנו גוף אחד עם עשרות אלפי פנים. אנחנו מחפשים קצת נחמה.
לפני 11 שנים. 2 באפריל 2013 בשעה 16:10
