לפני 10 שנים. 2 בדצמבר 2013 בשעה 22:26
יצאנו מאותה הדלת
אני בקצה גרם המדרגות
יכולנו להיות קצת אחרת
אבל לא ידענו איך להיות
לחוות ,
אותנו בשקט.
הדגשת את הפער
התאחסנת במפלסים שונים
ויכולנו להיות קצת אחרת
אם בסך הכל היינו יודעים
איך
לא
להתחפש,
לנשום.
וזה חסר,
הצליל שמתגלגל איתך בבוקר.
התאמנתי בלשנוא אותך,
התעמקתי בלשכוח אותך,
ונותרתי , אילם ובלי חוש טעם,
אוסף עלוב של זיכרונות.
יצאתי מאותה הדלת
נשבע שהתאמצתי לא לבכות,
יכולתי להיות קצת אחרת
ולא ידעתי מה להיות,
חסר שיווי משקל
כמו מטוטלת,
את אוסף עלוב של זיכרונות