לפני 10 שנים. 6 בדצמבר 2013 בשעה 12:09 מה שלוקח אותי למטה החטאים הלא ממומשים מאבד פרספקטיבה מאבד אחיזה. האור הלבן נוגה ונוגע מכסה את הפנים וזה מחליף את הזריחה הכל וכלום בכף ידך. אני , חבול ומדמם מטפס מלמטה , בודד ולא מפחד.
