לפני 9 שנים. 9 במאי 2015 בשעה 9:33
תן ללהבה להיות אור מנחה
ולא לגעת בעור , לא לשרוף
תן לעיניים להשאר לנצח פקוחות.
תן לכל ההווייה להכיל אותך,
כמה שיותר כואב ,
כמה שיותר להיות.
תן לעצמך להצטמרר מפחד
לבכות כמו אלמנה
להתאבל כמו יתום,
תן לעצמך להתפתל,
לחשוב תמיד קדימה,
להבין שאין שום פער בין מציאות לחלום