לפני 8 שנים. 29 במאי 2016 בשעה 14:54
הנקבים שלכן
הנקבים שלנו
באור ירח כולנו חלולים,
רודפים אחרי סימפטיה
חותמות ואישורים,
תור לקב"ן וטפסי טיולים.
אילו היינו נפגשים
בטמפרטורה אחרת,
הייתי גורם לך לזרוח,
אך לא כרגע
כשיש בי שבר,
ממנו מטפסים צללים
מהם את חייבת לברוח.
הנקבים שלך משתקפים,
ברצונות שלי,
לטייח, לנטוש , לקעקע
אך אור הירח מאיר
רק על מסלולי
מקום בו האדם השתרש בכניעה.
זרה לי האינטימיות הזו,
הרחקתי את מיטתי מזרות,
שכחנו מה הוא צעד,
איך הוא - נארג עם הפחד,
קרה לי וזרה לי
האינטימיות הזו.