לפני 7 שנים. 13 בדצמבר 2016 בשעה 7:12
קל לדבר על פרספקטיבה
כשאת מתרחקת,
בקרוב תהיה רק
חלק מהנוף,
ולך יש לאן לשאוף.
את זכרון רחוק מדי.
בזכותך איבדנו כל צורה,
איבדנו סדר.
אין זר קוצים ,
אין שום כתר על הראש...
זו הוויה אחרת.
את זכרון רחוק מדי.