לפני 14 שנים. 4 במרץ 2010 בשעה 18:49
|
|
|
was seriously fun 😄
תודה לאל ששאר החבר'ה גם 😄
שמתי שעון ל8:30 בבוקר,
מעניינים בישוליים ואינטרנטיים למינהם יצא שראשי הונח
על הכרית בסביבות 6:00.. בבוקר..
בערך ב10:54 אני מקבלת טלפון, אמא צריכה משהו.
אני לפני סלטים, מקלחת, מצלמה חסרת בטריות..
בקיצור בלגן!
התארגונים פה ושם, טלפונים לכולם, הודעות שמודיעות לי שהם מצטערים אבל מאחרים, הכל הסתדר 😄
דפקנו איחור אופנתי ביותר של שעה וחצי, התחלנו את המנגל והסלטים, ומשם היום רק השתפר.
האוכל שכולם אהבו, החברה שהייתה מעולה.
היו רק כמה חברות מסכנות שלא הרגישו טוב או שמשהו צץ ולא יכלו להגיע,
אני מצטערת, נעשה שוב במיוחד בשבילכן. וגם בשבילך.
המון המון נשיקות וחיבוקים לכול מי שהקדיש צומי ואהבה,
אתם יודעים מי אתם.
טופנבויים.
אז היום היה לי את המבחן האחרון של התואר, הגעתי לשיננית בערך בזמן,
והערב אני יוצאת לשחק פוקר עם הבנות.
החיים אחרי המבחנים משום מה הרבה יותר רגועים 😄
עכשיו כל מה שנשאר לי זה לכתוב את הפרוייקט גמר בחודש,
לנסות להגיש עוד איזה עבודת סוף סמסטר, ויש אולי מצב שאני אסיים את התואר השנה.
שזה יהיה מגניב ביותר. אם כי כרוך בדאגות שונות.
וואי. אני אצטרך לחפש עבודה רצינית, בתחום כזה.... <אהההההההההההההההההההההההההההההההההההה חשבה לעצמה>
my throat hurts
P:
התרגשתי ממנו.
הוא נגע לי בגוף, ומשם, נגע לי בלב.
פתאום בבום כזה,
יושב לי בראש, ולא יוצא.
וזה מעצבן, כי עכשיו,
כל הסימנים מורים על כך שהוא כבר לא מעוניין.
זה המזל שלי,
כשאני מעוניינת, הם לא,
וכשאני לא, הם כן.
בלה S:
אויש, נו,
השארתי את הפון אצל הזאתי עם הכנפיים והשלשלאות,
ועכשיו 10:58, קבעתי עם מישהי לפני מצעד הגאווה,
ואין לי אפילו דרך להעיר את הילדה!
גרר.
--------------------------------------------------------------------------------
אחרי קריאת מספר פוסטים פה,
אני מבינה שהערב שלי הסתיים בחסר,
כי שוב לא הזדיינתי ועכשיו אני כל כך רוצה לקחת אותו
ולדפוק לו את הצורה. (בצורה מינית בלבד, למרות הקרופ שהשאלתי מהפיה אתמול).
ולא, אין,
הלכתי, נשארתי, עזרתי לו לנקות,
והוא כולו,
"אני כל כך עייף מאמי".
שתכלס, גמני. אז ועכשיו.
אבל אני רוצה זיון!
ולא סתם זיון,
אלא אחד שבו הוא מזיין לי את הצורה,
ואז אני מזיינת לו את הצורה,
ושנינו נוטפים מזיעה למרות המיזוג שפועל,
ובסוף נרדמים מחובקים ומתעוררים אחרי לפחות 5 שעות שינה מעולות.
(ישנתי עכשיו בערך 3).
אניוויז.
what does a girl have to do around there to get laid??
------------------------------------------------------------------------------------------
נ.ב.- לכל אלה שחושבים להציע את עצמם כאופציה,
purely מטוב שבליבם...
תודה אבל לא תודה,
אני קצת קפדנית כשאני יוצאת להשתרלל בלי עצורים
(או לפחות עם כמה פחות מהרגיל :)).
היא אמרה אתמול שהוא רצה אותי מההתחלה.
אבל שהוא חשב שאני "not that kind of girl".
וחלקית בתגובה לזה, שלחתי לו אתמול SMS שדי הבהיר איזה סוג של בחורה אני :).
ידעתי שאולי אני אצטער על זה,
אם הוא לא יגיב,
והחלטתי שבכול אופן אני שולחת.
שיהנה :).
-----------------------------------------------------------------
אתמול זה שוב קרה, גם הפעם בלי קונדום, אבל הפעם זה הסתיים הרבה יותר טוב.
אם כי ברבע ל6 בבוקר, כשהיה לי שיעור ב8.
הגעתי קצת ב10, אחרי שהעשר דקות מנוחה שלי הפכו לשעה וחצי של שינה.
זה היה בבר הפעם,
על שולחן הסנוקר,
פנטזיה שהייתה לי,
שעכשיו אני קצת משלמת עליה,
כי לא עשתי gymnastics כבר איזה 15 שנים בערך.
-----------------------------------------------------------------------
בתור אחד שבכלל לא היה על הראדר,
הוא תופס מקום ענקי בפנטזיות אוננות שלי בזמן האחרון.
הבחור כל כך טוב,
והוא נושך,
ופעם קודמת הוא השאיר לי סימנים,
ותכלס, כמעט עשינו את זה על שולחן הסנוקר 😄
מה שמוזר זה שבזמן האחרון לא באות לי פנטזיות סאביות.
בלי הצלפות, בלי בונד'ג, בלי שעווה חמה, בלי כלום,
כמעט ונילי, חוץ מהכאב 😄
ואני לא יודעת לאן החלק הזה בי נעלם.
האם הוא נעלם?
------------------------------------------------------------------------------------
ולא' הידוע לשמצה בחוגי:
"כן עושה בחורים פעמיים, ויותר, אם הם שווים את זה."
בתגובה לסטיקר שבחר בשבילי (שוב):
"לא עושה בחורים פעמיים."
כרגיל - התגובה שחשבתי עליה כעבור מספר שעות.
הפעם פרסמתי P:
טוב,
היום בבוקר הייתה הפעם הראשונה שפשוט קמתי באמצע האקט,
זרקתי עליו את השמיכה,
ואמרתי לו לקחת אותי הביתה.
בחיית,
אני קצת משטרללת פה על ימין ועל שמאל,
אבל יש גבול לכל תעלול.
"התפלק" לו.
אנחנו לקראת הסוף, עוד שניה והוא בפנים,
ואני שואלת, "איפה הקונדום?"
כי תכלס, אנחנו אצלו, והקונדומים שלי בבית.
מה לעשות.
"זה בבר" הוא אומר.
ואני כל כך מוכנה באותו הרגע לדפוק את הראש בקיר.
אז אין חדירה, וממשיכים לmutual jerkoff שעקב החוסר בקונדום,
זה מה שאפשר.
ואז, הפלא ופלא,
אני מגלה את הבחור בפנים.
מוציאה, קמה, והולכת.
כמה שהבחור הזה רגשי.
הוא כולו, "תחזרי לישון", "זה לא היה אמור להגמר ככה [ברע]",
"לא, אבל עכשיו אני מרגיש רע".
ואני צריכה לנסות להרגיע אותו,
כן, זה שנינו טעינו.
אוקי, אני מבינה.
אני בכול זאת רוצה הביתה, לא יכולה לישון פה... כרגע.
רק לתת לו את המינימום הרגשה שאיכשהו בסדר,
שישחרר לי את היד, יפסיק לעשות לי ריגשי,
ויקח אותי הביתה.
פעם אחרונה שאני יוצאת מהבית בלי 100 פנוי.
קיבינימט.
עד אותו הרגע,
וואי, הבחור היה אלוהי.
צעקתי, צרחתי,
ותכלס, זה לרוב לא קורה בפעם הראשונה שאני עם מישהו.
תמיד יש איזה תקופת התאקלמות.
חוצמיזה, שמתישהו באמצע, הבחור תפס לי את הידים ולא שיחרר.
אחח, הכיף של הבונדג' עם קצת היאבקות פלוס השקעה ברמות מצידו.
ואז..
כל הבוקר נדפק.
בצורה מה זה מעצבנת!
אני מקווה שהוא יושב בבית, תופס ת'ראש בידים, ומפנים.
זהו, אבל פה השתחררתי לבינתיים,
אני יכולה לחזור ללימודים ולהציג את האתר שבנינו :).
לפעמים זה מתפרץ.
מה "זה" בדיוק, אני לא לגמרי יודעת,
זו ההרגשה שמשהו צריך לקרות,
שחסר,
ואני מלאה תזזית,
מחפשת את המשהו הזה,
את מה שיתן לי להרגיש שוב חיה,
קיימת, בועטת.
לא סתם מעבירה את הימים,
בשיעורי בית שרק מתחלפים,
ולעולם לא נגמרים.
זו התחושה שעוד רגע משהו חייב לקרות,
וזה מתפרץ לי מכל התאים.
עד לרוגע הבא :)