מזפזפת קדימה

טוב,
היום בבוקר הייתה הפעם הראשונה שפשוט קמתי באמצע האקט,
זרקתי עליו את השמיכה,
ואמרתי לו לקחת אותי הביתה.

בחיית,
אני קצת משטרללת פה על ימין ועל שמאל,
אבל יש גבול לכל תעלול.

"התפלק" לו.
אנחנו לקראת הסוף, עוד שניה והוא בפנים,
ואני שואלת, "איפה הקונדום?"
כי תכלס, אנחנו אצלו, והקונדומים שלי בבית.
מה לעשות.
"זה בבר" הוא אומר.
ואני כל כך מוכנה באותו הרגע לדפוק את הראש בקיר.
אז אין חדירה, וממשיכים לmutual jerkoff שעקב החוסר בקונדום,
זה מה שאפשר.
ואז, הפלא ופלא,
אני מגלה את הבחור בפנים.

מוציאה, קמה, והולכת.

כמה שהבחור הזה רגשי.
הוא כולו, "תחזרי לישון", "זה לא היה אמור להגמר ככה [ברע]",
"לא, אבל עכשיו אני מרגיש רע".
ואני צריכה לנסות להרגיע אותו,
כן, זה שנינו טעינו.
אוקי, אני מבינה.
אני בכול זאת רוצה הביתה, לא יכולה לישון פה... כרגע.

רק לתת לו את המינימום הרגשה שאיכשהו בסדר,
שישחרר לי את היד, יפסיק לעשות לי ריגשי,
ויקח אותי הביתה.

פעם אחרונה שאני יוצאת מהבית בלי 100 פנוי.
קיבינימט.

עד אותו הרגע,
וואי, הבחור היה אלוהי.
צעקתי, צרחתי,
ותכלס, זה לרוב לא קורה בפעם הראשונה שאני עם מישהו.
תמיד יש איזה תקופת התאקלמות.
חוצמיזה, שמתישהו באמצע, הבחור תפס לי את הידים ולא שיחרר.
אחח, הכיף של הבונדג' עם קצת היאבקות פלוס השקעה ברמות מצידו.

ואז..
כל הבוקר נדפק.
בצורה מה זה מעצבנת!
אני מקווה שהוא יושב בבית, תופס ת'ראש בידים, ומפנים.

זהו, אבל פה השתחררתי לבינתיים,
אני יכולה לחזור ללימודים ולהציג את האתר שבנינו :).