הוא היה אמור להגיע לפני כמה שעות.
התקשר ושאל אם זה בסדר שהוא יבוא.
ואני הייתי כולי "יאללה בוא".
בסוף, איזה שעה וחצי אחרי שהוא התקשר, באחת עשרה וחצי הוא שולח איזה הודעה שהיו בלגנים והוא התעכב ועכשיו כבר מאוחר מדי אז בפעם אחרת.
זה היה בדיוק כשסיימתי לסדר את החדר, כשהוא באמת נראה מסודר, לא רק חצי, כמו שאני תמיד עושה.
האמת, שכמה דקות לפני שהוא שלח את ההודעה ההיא, חשבתי לעצמי, "מה נראה לו שיקרה היום? כבר ממש מאוחר, ואין מצב שמשהו יקרה."
ואז הוא בא ואומר שהוא אפילו לא בדרך, שהוא לא יצא, ושזה התבטל.
אני לא באמת יודעת מה כל כך מציק לי.
כבר עבר לי הקטע של "אני שונאת אותו כי הוא לא אוהב אותי בחזרה".
ומחשבות עליו לא עוברות לי יותר מפעם בכמה ימים.
חיי המשיכו במסלולם, והוא כבר לא כלול.
ומשום מה, אחרי שהוא הבריז הלילה, בירברתי לבנות עוד הפעם, מחדש.
_______________________________________________________________
אחרי התספורת אני מרגישה כאילו אני מה זה נראית כמו גבר.
וזה ממש מעצבן.
בכמה ימים הראשונים הרגשתי ממש סקסית, אבל עכשיו אני פשוט מרגישה כאילו אני
יותר מדי בוצ'ה.
______________________________________________________________
סוף כול סוף התפטרתי.
אני מרגישה חופשיה.
אשמה על כול שקל שאני מוציאה, אבל חופשיה מאוד. P:
______________________________________________________________
החתולים פה משגעים לי את הנשמה.
במשך היום הם "הולכים מכות" וזה בסדר, כי אני יודעת שהם סתם משחקים.
אבל כשהם עושים את זה במשך הלילה, כשאני מנסה להרדם,
ויש פה צווחות חתולים בקולי קולות...
זה כבר מציק ברמות.
שנה הבאה: שותפה ללא חתול!
או אחד שמן כזה וזקן ועצלן.
______________________________________________________________
התחלתי לעשן.
זה לא בריא, אני יודעת.
זה גורם לשינים להיות צהובות,
לריאות להיות שחורות.
ואני שונאת את זה כשאנשים מעשנים לידי וזה עושה לי כאב ראש.
וזה מסריח.
ואיכשהו, התחלתי עם זה.
זה לקח שנים, ועכשיו אני באמת פה.
מעשנת. :(
לפני 19 שנים. יום שלישי, 16 בינואר 2007 בשעה 22:45