כבר הרבה זמן שאני מרגישה אישה, כבר לפני הרבה שנים שעלה לי הרעיון הזה שאולי אני בכלל תרנסית,
ומאז זה רק התחזק ותאמת שבתקופה האחרונה זה הגיע למצב שאני כבר בטוחה מעבר לספק סביר שזה נכון.
אני עדיין לא בטוחה במאה אחוז אבל אני לא חושבת שאני אי פעם יהיה בטוחה, אני גם כך שונאת לעשות החלטות אז לעשות החלטה כל כך גדולה וחשובה זה סיוט.
כרגע אני חושבת שאני סתם מפחדת לצאת שוב מהארון, כי הרי ברור לי שאם הייתי יכולה בדרך פלא להפוך לאישה מלידה הייתי הולכת על זה בלי לחשוב פעמיים.
אין לי כוח להסביר לכולם שוב, להישפט מכולם שוב, שוב לקבל מבטים מהמשפחה, באמת שאין לי כוח לזה, זה יותר מאיו לי כוח, זה מפחיד אותי.
אני חושבת שהדבר שהכי מקשה עלי להתחיל את השינוי זה שנוח לי כרגע, לא רע לי כגבר, אנשים בחוץ תופסים אותי כמוגי חמוד ונשי כזה, וזה ממש לא רע אני אפילו די אוהבת את זה, אבל יש כל כך הרבה פעמים שפשוט הייתי רוצה להיותאישה, זה פשוט מרגיש נכון, אני לא חושבת שאי פעם להיות גבר יחסר לי, הגבריות שלי זה לא משהו שאני מתגאה בו, ואפילו מנסה להסתיר רוב, פשוט מרגיש לי שיהיה לי יותר טוב כאישה, כאילו לשם אני שייכת
כרגע אני די בודדה.
לשלוט זה כיף אבל ממש בא לי להיות חלשה, בא לי שיחבקו אותי, בא לי להרגיש אהובה, אוהבה וחלשה.
אני לא רוצה לשרת אף אחת, אני לא איזה עבד מסריח שאפשר לדרוך עליו, אני צעצוע מתוק וזנותי וחמוד שראוי להערכה.
אבל למצוא שולטת זה קשה, ויותר משזה זה קשה, זה קשה לי.
כבר קרה לי כמה פעמים שפניתי אל מישהי ונלחצתי ודיברתי שטויות, או שראיתי מישהי חמודה ברכבת ופשוט פחדתי ללגשת לדבר, ובכללי יש מישהי שאני מתה לשלוח לה הודעה אבל אני מפחדת, וכי אני מעדיפה להישאר אם התקווה שאולי יום אחד זה יקרה, מאשר לנסות ולהיכשל.
אז זו הייתה פינת הדיקי היומית שלי, היום יש לי פגישה עם פותנציאל טוב, מקווה לא לדפוק את זה גם הפעם.
ושאלה לכל מי שהגיע עד לכאן, יש לי חלום קטן כזה להיקרא לילי, האם כדי לי לשנות את השם במעבר כי מצד אחד השםשלי מתאים גם לנשים (ירדן) ושינוי של השם יכול ממש להקשות עלי וכל כל המעבר, אבל מצד שני בא לי.
Cuddle
