אז יש למשפחה המורחבת שלי היום בר מצווה ואני מתרגשת ממש, כאילו מדובר כאן באירוע גדול כזה מה שאומר אלכהלחינםםםם!!! ואו איך אני הולכת להשתכר, אולי אפילו אני אוכל לגרום לבני דודים המעפנים שלי לשטות איתי, אבל זה לאלמה אנחנו כאן.
אנחנו כאן כי שוב בחרתי בדרך הקלה במקום להיות עצמי, במקום ללבוש את השמלה החדשה והמדהימה שלי, אני הולכתעם גינס וחולצה מכופתרת.
תאמת שאני עושה את שה יותר מידי, מוותרת על עצמי כי זה קשה. כי אין מה לעשות זה קשה ללכת לאירוע לבושהבשמלה, אני כבר מוכנה למבטים מכולם, לליחשושים לריחולים, ואו אין לי כוח לזה, אני יודעת שאני אצתרך להסביר לכולםלמה אני כך, שזה יגרור ויכוחים ומתח בשולחן ופשוט לא בא לי.
מצד אחד אין לי סיבה לפחד כי אני לא מכירה שם את רוב האנשים ולא באמת אמור להיות לי איכפת, אבל כן אכפת לי, ואנימנסה להבין למה.
הכי טוב שיש לי כרגע זה שאני חייבת ולידציה של אנשים, או שאני מפחדת מלהישאר לבד, אבל אני לא באמת יודעת.
תאמת שאני די מאוכזבת מעצמי, כחול שאני חושבת על זה יותר ויותר אני מבינה איזה פיספוס זה, באמת שרציתי ללכתכאישה, זה היה הופך את זה לפי אלף יותר כיף גם תכלס הייתי שוטה קצת ואז כולם היו על הזין שלי, אבל בחרתי בדרךהקלה במקום לבחור בי, וזה מבאס. מבאס ממש תאמת.
אבל תאמת שאני נראת לא רע כגבר, תכלס הייתי שוכבת איתי חח
Cuddle
