סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

My blog

הגיגים על עצמי ועל החיים
לפני שנתיים. 13 באוגוסט 2022 בשעה 22:20

ביום חמישי היה ערב טו באב, ערב כזה שצריך לעשות בו משהו מיוחד. הזמנתי חברה טובה אליי הביתה, שתינו קצת יין, דיברנו, וגיליתי במקרה שהיא נמשכת לבדסמ. ולא סתם נמשכת, אלא שהיא שולטת מטבעה (את זה הרגשתי קודם) ושאותם דברים מדליקים את שנינו, ממש כאילו אנחנו משלימים אחד את השניה. מה הסיכוי שזה יקרה?

בהמשך הערב דיברנו על זה שאנחנו רוצים לחגוג את החופש שלנו, אז ניסינו כמה דברים (יותר נכון היא ניסתה עליי). זה הרגיש ממש מגניב!

מעניין לדעת מה יהיה בהמשך...

 

לפני שנתיים. 3 באפריל 2022 בשעה 20:08

הלילה נעים וחמים, שלא כמו בלילות הקרירים לפני שבועיים.

זה סימן שהקיץ מתקרב. הטיילת בתל אביב מלאה באנשים יפים שעושים ספורט, הולכים לים, או סתם תופסים קצת שמש.

חילופי העונות האלה גורמים לי לרגשות מעורבים. מצד אחד אני אוהב את הקיץ, את הים, את שמחת החיים מסביב. אך מצד שני, זה מזכיר לי את המחזוריות האינסופית. עוד שנה עברה, וכמה אני התקדמתי? כמה מטרות ששאפתי אליהן השגתי? כנראה שיכלתי יותר.

האם חילופי העונות הם סימן שאני צריך לחוות בעצמי "חילופי עונות" ולחיות את החיים שלי אחרת? 🤔

 

לפני שנתיים. 28 בפברואר 2022 בשעה 17:15

התחדשתי במסיכת כלב וקולר

עכשיו נשאר למצוא רצועה ומישהי שתוציא אותי לטיול ותאלף אותי, עד אז אני עלול לנשוך 😏

 

לפני שנתיים. 19 בפברואר 2022 בשעה 22:32

שבוע טוב לכם.

בזמן האחרון אני מתחיל יותר ויותר לחשוב על מערכת היחסים הבאה שלי. עד היום לא חשפתי לבנות הזוג שלי את הנטיה שלי לבדסמ, אך ככל שעובר הזמן אני מרגיש שזה עשוי להיות מרכיב מרכזי בחיים שלי.

טוב, בפרספקטיבה של כל החיים אולי הגזמתי קצת... אבל נכון להיום זה מה שאני מרגיש.

בהקשר הזה,  עלתה לי לראש המחשבה מה היו עושים פעם? אנחנו חיים בעידן המודרני, חשופים למידע אינסופי וקל לנו להתחבר להרבה סוגי פטיש, אך אנחנו פסיק בהיסטוריה האנושית. לצורך העניין, האם לפני 200 שנה גבר היה בא לאישתו ופשוט מבקש ללקק לה את הרגליים בתואנה שהוא נמשך לזה והוא לא יודע למה? מסקרן אם אנשים מראש היו הרבה יותר סגורים לחוויות, והשיעור באוכלוסיה שהיום מוגדר בדסמי היה מזערי, או שאותם אנשים היו נעזרים ביד הדמיון הטובה עליהם  ועושים דברים לא פחות פרועים מהיום, רק שלא ניתן לזה שום ביטוי פומבי.

כל מי שלומד פה מדעי החברה - נראה לי שהנושא שווה מחקר 😉

 

לפני שנתיים. 16 בינואר 2022 בשעה 21:02

בזמן האחרון אני מתחיל לחשוב שאני יותר ויותר נקשר לבדסמ ושזה הופך בהדרגה למרכיב חשוב באישיות שלי. כשאני חרמן אני כבר לא חושב על סקס ונילי, זה פתאום לא מעניין, אלא על אקטים של השפלה וגירוי מיני כתוצאה מיחסי שליטה. בכלל, פתאום החיים ללא מערכת יחסית בדסמית מתחילים להיראות אפורים...  

לפני שנתיים. 28 בדצמבר 2021 בשעה 20:53

טוב, כנראה שהגיע הזמן להתחיל לכתוב.

אני לא יודע אם אני עומד אחרי מה שאני כותב ולא אשנה את דעתי מחר, אבל מה שאני כותב זה מה שאני מרגיש כרגע, לכן אל תחפשו קוהרנטיות ועקביות בצורת החשיבה והכתיבה שלי.

אז למה בכלל לכתוב בלוג? ומה בכלל יש לי לומר לעולם? תמיד אפשר לחשוב ולדמיין דברים, אבל יש משהו בכתיבה שאולי ישחרר אותי. זאת אומרת, אני מרגיש שכל פעם שאני מביע את עצמי - בין אם בשיחה, בשפת גוף או בכתיבה משהו טוב קורה אצלי בפנים.

ולמה דווקא פה? כי יש פה פלטפורמה אנונימית ופחות שיפוטית (hopefully...) שבה כל אחד יכול לשתף ולהרגיש כמו בתוך בועה, עולם מקביל, פלנטה אחרת.

הניתוק וההפרדה הזו מ"עולם האמיתי" (אצל חלקנו) הוא דבר חיובי או שלילי?

תלוי את מי שואלים. לדעתי, כאשר הפלטפורמה מהווה בסיס להכרות טובה של כל אדם עם עצמו, שיתוף ללא רגשות חשש, ואפילו בסיס להכרות עם אנשים הדומים לנו ומעניינים אותנו, זה יכול להיות מדהים. זה יכול להיות בסיס יפה להתפתחות האישית של כל אחד ואחת וזה מקסים בעיניי.

יחד עם זאת, אי אפשר להיות נאיבי ולחשוב שפלטפורמה אנונימית ללא צנזורה לא תהפוך לגן עדן להצעות סקס בוטות, חוסר כבוד בסיסי ואירועים מוגזמים של חדירה למרחב האישי.

עכשיו אחזור ברשתוכם לנושא שלשמו התכנסנו... אני מקווה שאצליח לבטא את מחשבותיי ורגשותיי באמצעות הבלוג הזה, ושאתם תהנו מהניסיונות שלי ;)

המשך לילה טוב, ג'וני