לומדת

יש משהו מרגיע לדעת שמצאת את האחד שאת רוצה להזדקן איתו. לדמיין אותו עם שיער מאפיר, קמטים בפנים מוקפים צאצאים. ולדעת שהאהבה רק התחזקה. וחלמתי על זה כל כך הרבה פעמים בחיים. 

והיום, יותר מתמיד אחרי התקופה שאנו עוברים, בפן האישי, והמדיני , אחרי שאנחנו חווים על בשרנו את ההבנה כמה החיים דינמיים  וכמה הם קצרים אני מבינה כמה חשוב למצוא מישהו שילך איתך יד ביד בכל שלבי החיים. מישהו שיהיה שם בשבילך גם ברגעים הקטנים והפשוטים. 

ואז מגיע הרגע הזה, שבו אנחנו פשוט יושבים בבית, ביום הולדת שלו, כוס תה מולנו, מכורבלים, צוחקים, נעלי בית תאומות, סדרה טובה ברקע.. 

ואני יודעת , יודעת שמצאתי.. 

♥️  happy birthday my old man 

ועכשיו אחרי שקיבלתי את תשומת ליבכם נגיע לדבר החשוב

מה שבניהם

שבגלל זה העלתי את הפוסט .

פישוטו כותב מדם ליבו סדרת פוסטים  על נושא חשוב לכולם על היחס לנשלטים, על המקום הבטוח שהופך ללא בטוח בעולם שלנו, על היחס שאנחנו נותנות לאנשים שבאים כלפינו חשופים. בוא נעלה את המודעות, בוא נשפר את עצמנו.

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=115199&postid=1613180#anc

החלטתי לשבור את ההפסקה מהמסיבות ולצאת עם החברה המדהימה שלי Red לדקאנס.

היה רגעים כיפים ושמחים. אבל היו רגעים חולפים שהרגישו ספירה לאחור. כל שיחה, כל צחוק, כל מבט חטוף – הכל הזכיר לי את החיוך שלו, את המבט החם שלו, את השקט המנחם של הבית שלו.  רציתי להיות שם, איתו, ולא לבד.

הדרך לבית לא נגמרת. פותחת את הדלת בשקט  בדיסואנס  לרעש והאור של המסיבה. הבית קיבל את פני בחושך מלטף,  נכנסת בעדינות, כאילו חוששת להעיר את השקט. ואז ראיתי אותו. ישב על הספה, עיניו נעוצות בטלוויזיה, אבל ידעתי שהוא שמע את צעדי. חיוך קטן עלה על שפתיו כשהוא הסתכל עלי. הרגשתי איך כל המתח שנצבר בי במהלך הערב נמס ברגע. הרעש של המסיבה, הצחוקים והשיחות החסרות משמעות נראו פתאום כה רחוקים. כאן, בחדר הזה, עם האדם שאני אוהבת, מצאתי את השקט האמיתי.

עיניו מלאות געגועים. חיוך שובב התפשט על פניי. 

מפשיטה מעלי את החצאית בחן כמעט בצורה טקסית.  כשהחלקתי את רגלי למגפיים הגבוהים השמורים לו,  עיניו בוערות בתשוקה, גופו רעד מציפייה. הוא שלי, ואני שלו, קשורים יחד בקשר בלתי שביר.

 גופנו התנגש והצית בתוכנו אש. ידיי הסתבכו בשיערו הרך, אצבעותיי עקבו אחר חום עורו הרועד. מתחת לפני השטח השתוללה סערה של תשוקה. במגע שלו מצאתי נחמה, מפלט מהכאוס של העולם. ובכניעה שלו, גיליתי את עומק הרצונות שלי.

 עיניו מתרחבות בתערובת של יראה ותשוקה כשמביט בי. הוא כלי המשחק שלי, הגור הצייתן שלי. ואני האהובה האכזרית שלו, מתענגת על הכוח שהוא העניק לי. 

.I love you my puppy 

Sure, those heels are amazing, but the best part is knowing that I have someone who makes me feel so beautiful, inside and out. He is the perfect accessory to my life❤️

על בד לבן וריק התחלנו לצייר יחד, מלאי ציפיות וחלומות צבעוניים. כל משיכת מכחול סימלה אהבה, כל צבע ביטא זיכרון משותף. הציור התמלא חיים, סימפוניה של רגשות ורגעים קסומים. אך לאורך הדרך, סערות של אתגרים וקשיים עברו עלינו. 

כתמים שחורים של פרידות ומשברים הותירו צלקות על הבד, רגעים של ייאוש איימו לכסות את הצבעים. 

אך ביחד, הצלחנו להתמודד עם כל סערה. הוספנו צבעים חדשים, סימני תקווה ואופטימיות. 

הציור עבר גלגולים רבים, 

מזיקוקים לציור חוף ים רגוע לשדה פרחים פורח לנוף סוער ומאיים. 

ואז הגיע השגרה, כמו ערפל כבד, מאיימת לכסות את הצבעים. 

אך החלטנו הגיע הזמן להתרומם מעל הערפל, 

להחזיר את האור לחיינו. יחד נרים את המכחול שוב ונצייר עתיד חדש. צבעים חמים של אהבה יחממו את הקנבס, ותקוות חדשות יתפרצו מתוך האפלה. 

הקנבס שלנו הוא פסיפס של צבעים.שמחה, עצב, תקווה, אתגר.כל רגש, וכל חוויה,הותירה חותם על הדף.

יאיא אתה יודע שהארוחת בוקר היא הארוחה הכי חשובה ביום?

אכלת היום?

אני מזמינה אותך לאכול איתי סלט, אבל רק בתנאי ^שאתה מביא את התוספת חלבון. 

#לשבוראתיאיא 

דיווח מהשטח מפי אל''מ ריס בצבא הבשלוליות.

המצור על יאיא מתהדק, אל תיפלו לרצון של הפסקת האש.