|
|
|
שלוש מילים קטנות
ולא אלה שקופצות לכם לראש
הקיטשיות נושנות קבועות בספרי ההיסטוריה לאורך כל הימים שמשמעותן גדולה וחסרת כל
שלוש מילים שמשום מה אתה חושב שאני צריכה ממך
שלוש מילים ו
כלום
לא מגרדות לי את הלב
לא מגרות לי את המח
לא גורמות לרעד בבהונות
שלוש מילים שאתה כנראה חושב שהן עולם ומלואו
שלוש מילים שאף אחד לא אמר לפנייך
שלוש מילים ו
כלום
לא ניפוח החזה מגאווה
לא נשימה שאיכשהו מלאה יותר בחמצן
לא לא לא ולא
כ
ל
ו
ם
ואני רק רציתי להרגיש
חייתי בעולם פרוץ וחשוף לרוחות בו החוקים הם רק המלצה וסורגי הברזל הם רק שער אל סיפורי בריחה אל החופש
מורכב מרגעים אותם צרבתי בעצים, סימני דרך, כדי שאוכל לשוב ולמצוא את המקומות אותם כבר מצאתי
כאילו שימר המקום את האנרגיה של מה שקרה בו או אף היא הייתה שם עוד לפני ואני נקראתי בדרכה כמו אורחת זמנית נטולת חלק אמיתי רק רוח רפאים אפילו לא ממשית מספיק בשביל לחלוק את האוויר עם שאר הדמויות הפועלות לבטח פחות מצמח המונדובילה במרפסת או החילזון שמטפס על קיר הבית כי בדיוק ירד הגשם הראשון
אך העצים עוד שם. וכמו שהותרתי אני בהם חותם היכו בי הם שורשים שסללו את דמיוני שחיזקו את ליבי ונאחזו בכח ללא הכרתו שצמחו ענפים שהתלפפו סביב וורידיי שלחו עליהם ללטף את נימי הוציאו פרחים לפרוח בראותיי עד שאני עטופה בריח משכר חושים
אפשר היה שיהיה
רגע של חולשה
נותנת החוזק
מקבלת את אי הוודאות
ונסחפת בה יחד איתך
למערבולת ההתגלות
בה את בי
ואני בה
והיא בו
והוא בנו
בה הבכי משנה צורתו לצחוק
כאב לליטוף
ההרמטיה לאינטימי
איפה שפרפרי המשי
מרפרפים עלי עם כנפיהם
רפרופם מהדהד במבוכי נפשי
בונים ארמונות ממחשבותי
נושאים אותן למרחק
מטילים רעיון על כתף של זה
מניחים תחושה על צוואר של זו
מראים את כישרונם בכוחם המפתיע
במסעם חזרה
יביאו עימם התמודדות חדשה
אביט אל שתי אותיות סגולות
אספר להן כל שירצו לדעת
כל שישאלו
יצוו באותיות ומילים
ילחשו שחור על לבן
ידברו מכתב חסר נמען
חסר חלקים ומקצב
אותו אשנן בליבי
רציתי הכל מהקול
השעון תיק תק
לא נשמע תחת ההרמוניה
מתפרקת לרסיסים
המתמזגים עם האוויר
כדי שאוכל לשאוף לתוכי
צלילים
שהתמוססו לי על הלשון
ויצטרפו לרוק אותו אני בולעת במאמץ
נשטף אל מרכז קיומי
מחמם אותי מבפנים
אני לא רוצה לזוז
לתת לאותיות והמילים להיספג בעורי
להדהד בין ורידי
להוציא מתוכי
קול
כל צליל שהיה בי התפוגג והוטס הרחק אל ממלכת השפיות והאין
התרוקן מתמציתו הנשכחת
אילם אל מול העובדה
שכל הכל הזה שהיה כלוא בראשי
אמיתי.
הקול הזה ענה בחזרה
חיפשתי את האות
בין ק אל ה ל דרך ה ח ועד ל מ
חיפשתי ולשב
שום תנודה, תדר או אות
נסתר לא היו שם
הלכתי במאין מבוך כל שביליו
דמו זה לזה בצורה
מסוכנת הדרך אשר מובילה למחשבה
מטלטלת את המטוטלת
שבאונתי
ויתרתי ממש לפני האלחזור
האיבוד
הלא נודע שבמעמקים
גרדתי את תחילתו בקצות אצבעות רגליי
את הפתח אל הכלום הזוהר מסנוור
עד השתוקקתי לכיסוי העניים כדי להגן על
החריצים בעדיהם ניתן להציץ אל נשמתי
חציי מוארת וחציי באפלה
קוראות בלחישה רועמת
סנגוריות מלכותיות של ארץ המשיכה
אוחזות בקצות אישיותי
מושכות
קורעות
תולשות
מלטפות
את הפנים החדים ופרוקי ההבעה
לשות עד לעיסה מתועסת
משקרת במרכיבייה ומוכנסת לאריזה יפה
ותנוח על המדף מוקפאת בזמן
