ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

you are the everything

לפני שנתיים. 22 ביוני 2022 בשעה 18:07

״ואת נוגעת לא נוגעת

אומרת לא אומרת...״

 


הצלפה

מכה

סטירה

זה הכל במימד הפיזי.

כאן ועכשיו כואב. מחר כבר לא

 


גם המון ממה שנאמר.

 


נאמר.

 


אבל המחשבה מתעמקת במה שלא,

במה שיכל להאמר.

ושם, במרווח הזה שבין מה שנאמר למה שלא, מסתתרת הכוונה,

המוות עצמו

התענות הלב והנפש, זה הכל שם.

 


״אין יותר טמבל ממך בכל העולם״ היא אומרת ונדמה לה שזה יכאיב ואו ישפיל.....

 


היא לא מבינה שכל מה שעוד לא נאמר, כל מה שנדמה, כל מה שאולי מרגיש- שם, בעיקר שם, עושה לי את המוות.

 


עוד בבקשה❤️


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י