כשצללתי אל תוכי
ממש בשבת שעברה
זה היה ביער
על האדמה
עם טקסים מקודשים
ונשמה פועמת
הייתה שם הסכמה
להיות בגופי וברוחי
ואחר כך
נשארתי לשהות
עם אחת המלוות הרוחניות
והיה בה משהו
שמרגש אותי עד דמעות
באיך היא הייתה
בגובה שלי
במבט בעיניי
למרות הרוח הגבוהה
היא ידעה להיות איתי
מחוברת להוויה שלי
ואולי זאת רוחי שגבוהה יותר משאני רואה
ואולי זאת הענווה והקרקוע שלה
וכנראה שילוב
והיה שם מפגש יפיפה
שעד עכשיו חי בי
ושוחחנו על מיניות
ולראשונה בחיי
ראיתי את עצמי שואפת
לא להיות ילדה במיניותי
כי אם אישה שנרפאה
והיא כולה רטט של אהבה
ותשוקה והענקה וקבלה
חדש לי
לחזות עצמי נרפאת באמת
ואולי רחוק, ואולי נשגב ואולי לא
אך לחלום, נותן לי עוד
מקום והזדמנות
והלוואי ותיהיה לי רפואה שלמה

