|
|
|
מה זה כך גואה בי
עולה לי
קורא בשמי
עד שאין עוד דבר
מלבד הקריאה
עיבדי אותי
עיבדי אותי
תני לי את בשרך
אמכור אותו בשוק
וינתן לך
איזו אורגזמה
או שתיים
אולי גם ליטוף לחי
אולי גם חיבוק צמוד
אולי קול
שיקרא בשמך
ויאמר לך דברים
על הנפש העדינה הרגישה הסוערת והחכמה שלך
הגוף שלי נח לו
אתה מתקרב
הוא רוטט עבורך
הידיים שלך רק מרחפות לעברו
וההתפתלויות בו
לא צריך לזיין חזק
לא צריך להבטיח עוצמה
משהו בנוכחות שלך
מניע בי הכל
וכמובן בלי קשר ועם קשר
אני מתה להרגיש אותך טורף אותי
בסערה
בחזיונותי אתה מופיע
גאה וכושל
חכם ומשוגע
איש קרוב
איש קרוב שלי
הלכת לי
לא תשוב
רק צילך
מבעד לפניית רחוב אקראית
צילך עולה לאוטובוס
צילך נעמד מולי
מלווה אותי בחוט של עצב
אייכה
חבר נפש אהוב
חבר נפש אהוב שלי
מה אעשה
היכן אשים יגוני נוכח הניכור
ההתרחקות
והפילוג
כבר מרגיש שאין לי בכם דבר
הוצאתי עצמי
יודעת שאתם נכים
בני זונות נכים
והרי ברור שלנכה ראוי להתייחס בסבלנות
כי אין זה אשמתו
אבל הכעס גואה בי
שהרי אתם עול
ואין בי רצון לפגוש בכם יותר
ואתם קשורים בי בקשרים רבים
והגעגועים כבר מתחילים לחלחל
ויש בי אהבה גדולה
ורצון בחיבור איתכם
ושוב החוסר אונים למול הכוחות בי
שקושרים אותי בכם
אתם חלק ממני, חלק כואב ומייסר
אני מניפולטיבית
פשוט שאסתום
שאעלם
כמה את יכולה להיות מרוכזת בעצמך
את מזכירה לי את כל קשיי מול עצמי
יש בך משהו בלתי נסבל ילדה
בלתי נסבל
אתה לא תאהב אותי, לא משנה מה
אתה לא תאהב את עצמך
אילו היית אבא שלי
היית כבר יותר סימפטי
אבא שלי איכשהו אוהב אותי
או את עצמו באופן חולני
קיר דומם
כותל
אני הר כבוי
השיבני ה' אליך
ונשובה
טאטע
קח אותי
אחוז אותי
מחפשת אותך
באוזניות מוזיקה חסידית
צלילי רגש
קרבו אותי אליו
קחו אותי איתכם
אבנים פושרות
דמעת עצב
תן לי להסחף
לאן, עם מי
למי
את רחוקה
אני רחוקה
אין בי אמונה
רק רצון זועק
וכשזר אז זר
ואולי זה כך אצל כולם
פשוט עם שמות וסגנונות אחרים
ולמה ליחד את עצמי כל הזמן
לבודד
להרגיש שונה
עם סיפור אחר
מיוחדת
נשים חרדיות, הריוניות
מייבבות לצידי
רוצה להיות הן?
רצית?
מה טוב יותר במח מורחב
הרחבה תודעתית
שוב את מתנשאת
גבוהה יותר
שוב שם לבד
רדי אל העם
תלדי לך בנים
תגעי באלוהים
האם אתה עדיין מרגיש את כפות ידי האוהבות על פניך... מתהלכות, מלטפות, מחפשות אותך?
נותנת לך את ליבי
ולפני כן
מסתכלת סביב, בוחנת
רוצה לראות
כי לא יישבר
למרות שאם יישבר
ארפא
אבל, די!
מותר לי, מותר לי שלווה
אז אני בוחנת
ואתה נותן לי אישורים
וכל שברצוני הוא לסמוך עליך
ועליי
וכל צעד התקרבות
הוא סמיכה ושחרור
ואם תאמר לי עכשיו
היית טובה... אבל...
ולהתראות.
ארגיש טיפשה בבחינותי
ועצובה בלכתך
וכל שברצוני הוא
שתבוא ותאמר לי
את טובה בשבילי
טובה מספיק, טובה מאוד
וככל שתמשיך לבחון, תתחזק עמדתך
ואני רוצה לבחון אותך לבחון ולבחון...
ושתעמוד במבחני
כי כזה אתה
חכם ורגיש ומחובר ואוהב
ומתישהו אפשר להפסיק לבחון, נכון?
ולבטוח. לבטוח? לבטוח...
להרגיש שנלקחת ממני כל אחיזה במציאות
להגיע למין ריחוף
ידיים חזקות שאוחזות בי כמעט לופתות
גוף שמכסה אותי ובמין חיבוק/ עטיפה בולע אותי תחתיו
לאבד נשימה
לקרוא בקול של ילדה
לקרוא בקול של חיה
פה נפער
להלחם עד להכנעה
לרעוד
שיחה
על דברים חיצוניים
שמכאיבים לי במציאות
והוא שואל אותי
אבל למה
למה כואב לך
ואני מסבירה ומנמקת
ושואלת לדעתו
ולראייתו
והוא מסביר
ומקשה שוב על עמדתי
ופתאום אין לי תשובה
רק צורך להגן
ועצרתי
והתבוננתי
ונתתי מקום
ואמרתי לו
אני מרגישה צורך להגן על עמדתי
וזה כואב לי
לפגוש את פוטנציאל ההתפרקות
להרגיש את ההגנות
סביב אמונותיי
וכמה קשה
לפרק
וכמה חשוב
לפרק
התעצבתי
אהבתי את עצמי
אהבתי אותו
