בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מונולוג

נגיעות של החיים...
לפני 3 שנים. 20 בנובמבר 2020 בשעה 6:06

הצלפתי 

נגעתי וגם לטפתי

לחשתי וגם צעקתי

הכאבתי אבל גם

קשבתי...

 

 

 

הרעד והרטט

שוב אפפו את גופה

היוקד עיניה רשפו מחרון

גובר...

 

אבל כול ישותה זעקה עוד ועוד

עד הרכנה ראש שסימלה את

שתשוקתה וכוס תאוותה מוצה

עד תומה...

 

כן אני עדיין כאן ועכשיו...

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י