מונולוג

ברקע רוחשות הגחליליות , וצרצרים שרקו עם ליל....

סביב קברים של דממה , בצל לבונה חיוורת ...פוסע בשבילי המרירות
העמומים , ונושם מציאות אפורה מדממת .

צוחק מעומק הכאב , ובורח אל כבלי השיכחה ...כשהחיצים בוקעים את
החומה הבנויה מאבני מזכרת...

כחומר ביד היוצר...

קושר חלומות הזויים למשאלות לב , לבין קווי דימיון בלתי מפוענחים , ושוקע
בסבך קורי הניגודים ....


בשפתיים לחות מהולות ברסיסים דלוחים , זורם עם התחושות...יחד עם
סערת רגשות , לדעת כאב ולמרות הכול עדיין להישתוקק לאהוב...


אוסף טיפה אל טיפה , והנפש כמהה לעוד לטיפה...למעט שקט , ולקורט
שלווה...


העור שבחוץ הקשיח ...אך האור שבפנים זוכר לעיתים להבליח...


נוגע במחשבות , נושק לחלומות ,חובק מילים כדורבנות ,ואוצר רגשות חבויים
המהולים בים תשוקות ...וקצת מן התאוות...


ושוקע שוב אל מחשבות שצצות רק עם רדת הליל....


לילה טוב...