לפני 14 שנים. 4 בדצמבר 2009 בשעה 21:17
ברגעים של תוגה
הזיכרון עוטף
ועוד דימעה נושרת
הגעגוע יוקד
שהכאב אינו עוצר מלכת
חלומות נירקמים
משברים אסופים
ורסיסים דוממים
והתיקווה תישכון
היכן שהזריחה חובקת
את השלכת .....