מונולוג

מבעד לחלון ...

רוחפת הלבונה מתוך שקיעה מהממת ודוממת

על רקע גלי הים הלוחשים של חוף דדו בחיפה...


אפוף ערפילי שיכר הוזה אותך כמחלום אקראי

מהחדר העטוף בעשן כחלחל....



עקודה בנחושתיים וחשוקת שפתיים

המבט מצועף והשתיקה רועמת...



הכאב מחלחל ועוד דימעה זולגת

כשהגוף עורג עוד הצלפה צורבת



זעקתך מכורבלת במשי אהבתך

והעונג שבמרות מוקדש לאדונך



כורעת ברך ושוב סוגדת לאיש

אשר חרוט על תשוקתך...



הצינה אופפת וצמרמורת חולפת

ואת כה מאושרת לחוש שוב מחוייבת



מביט שוב מבעד לחלון...



ושוקק את הפסטורליה הניפלאה

של הרי הכרמל , ומהים את ציבעי הפסטל

שניבטים נחוכה מהמים הקסומים....


תודה על הערב הקסום...