רציתי לקחת אותך למקום
שבו הזיכרונות נמחקים ושנשכח
שיש כלל עולמות אחרים
כול כך רציתי...
הנני חזק ומשתדל לחייך
למרות שהעצב תמיד יבקר
יחד עם העננים עם שלל גוונים
של אפור ולבן
ואני כול כך משתדל...
החלומות תמיד שזורים חיוכים
ואני קלסטרופוב במערה של חושך
מגשש כעיוור בעלטה מעורפלת
וזועק את זעקתו של אדם בודד
ורק לראות כול כך קיוויתי...
לכוד בקרוסלת אשליות
והוזה תלתלים זהובים בבליל שיער ארוך
לוחש תיקווה מתוך הזייה גלויה
ולא נותרה יותר הדימעה
ואני כול כך רוצה להשתחרר...
כנראה שהנשמה לא יכולה יותר להכיל
עוד רגש לנגוע שוב ובעיקר לרצות יותר
לחוש את האושיות הקסומות של האהבה
ואני שוב כול כך מתגעגע...
--------------------------------------------------------------------------
נכתב עבורך [SH] ... נשמה, בפרידה לא תמיד צריך לחפש אשמים...!!!
לעיתים גורלות נחרצים בידי שמיים...:-)
ותודה יקרה, על הזמן הקסום... (תמיד יהיה לך חלק בתוכי נשמה...תמיד ! )
כפי שהבטחתי הפוסט כולו שלך....}}{{
לפני 14 שנים. 6 באוקטובר 2010 בשעה 18:54