מונולוג

סיגוף הגוף תמיד ייצר את פריצות הנפש

ותשוקה תמיד תהיה שם כדי לחולל צרכי בן אנוש


והיום...


כשסיגוף מכפיה לצרכים כולם מתהווה

לבחירה מדודה ואלמותית...



הנפש נפרצת פנימה

אל שורשיה

בלי לתור

אין חיפוש



יש רק היות האדם בתוכו...



כתבתי את הדרך

תיארתי את הנתיב

דימיינתי אותה להיות למציאות



נשרטו נתיבי דמי

ונצרבו נקבוביות עורי

ייצבתי לב ברוח פחדים




הארתי מוח באלפי מילים כתובות

שמילאו את הנפש בשפע רוך ועצב

המעוטרים להפליא



והבנתי...



שאין שום דרך

היא לא מחכה לי

ואני לא ייצרתי אותה



הדרך



היא פשוט ,אני....

----------------------------------------------
מוקדש לך נשמה....כפי שהבטחתי...}{

===============

כשזה בא...

השטפון ממלא כול גיא

מרווה כול צימאון המהוות

טיפות של נוחם



פריחת הסתיו במורדות הגוף

שיפריחו את משקעיי תשוקתך



אמשיך לטפטף את מילותיי אלייך

ואנטע בך קורים מגוננים



כול שנותר לרקום עבורך

רק לדמיין חיים שיפרו את

את תאי מוחך


ותזרע בך תשוקה ורצון שוב

להתמסר...

------------------------------


שבת שולם...ושהכול יעבור ממול...}{