מונולוג

זכיתי ביושר במשאלה לחיות מחדש יחד עם כול הידע שרכשתי בחלוף השנים , ביקשתי למחוק תקופות

קשות שלמענן ויתרתי על המון רגעים קסומים ונפלאים בגלל הקשר הבלתי הפיך עם אם הגורלות ...למען

הזכות להוולד מחדש ולהגיח שוב עם הרעב שאיפיין אותי כול כך בעבר.



באופן צפוי , הרהור במצב מעמיד אותך במצב...הרהרתי בחיי נצח , על חיים ארוכים הגדושים במפגשים

עם לא מעט אנשים חכמים וטובים וגם כאלה אחרים...



שאלתי את עצמי לא אחת את שנשאלתי ע"י אחרים , איך חיי אדם ארוכים ...? כאשר ידוע לו שהאנשים

האהובים עליו ביותר ימותו לפניו , בעבר לא היית לי תשובה כעת יש לי...פשוט לחיות את החיים עם המון

אהבה ובעיקר הערכה גדולה לרגעים הקצרים וליחודיות שמעניקה ההזדמנות לפגוש כול אורח ואורחת

הפוגשים אותי בכול זוית או פינה של החיים ולדעת למצות את הרגע ולחוות את הטוב ביותר במחיצתם...

פשוט לדעת לחיות ולקבל את כול מה שמיעדת לנו אם כול הגורלות....



יחד עם כול אהבה חולפת או מזדמנת , תמיד יוותרו פצעים פתוחים יחד עם זיכרונות קסומים...מכול מערכת

יחסים פתוחה או שחלפה , בעיניי כול מפגש כזה היה אנושי והכיל בתוכי פינה חמה , וגם כאלה שלא הגיעו

לכלל מימוש...


הכאב תמיד יבקש את מקומו , ובזמן שאני כותב אני תמיד חי רגעים נפלאים כקשים...ממספר של נשים

מופלאות מעברי הרחוק וגם הקרוב...ואני מוצא שבעיקר יש בי דמעות של עצב והמון תודה .



וכן גם סליחה...


-------------------------------------------------------------------------------------------------


ברגעים שנזכרתי מדוע אני מתנשם בכבדות

דמעה עדינה משכה עצמה חזרה אל תוך עיניי


המפתיע הוא


שלא נשרפתי עד עפר

והאדמה עדיין לא חרכה את עצמותיי


פשוט המשכתי


לטוב ולרע


למדתי משהו


חדש....



}{....שהכול יעבור ממול...