ימים של התמכרות לעוצמות הנפש שבתוכי , מחודד רגשות לטעם יגון מפורק
על קצה הלשון חוויה מורכבת ועמוקה...ועם הזמן דועך הרגש והופך לבלוי ומשובש
פשוט מחפש שוב ושוב את עצמי .
עדיין חש ילד מתבגר שמתרפק על שלמות זכה , ועל תחושות עלומות ואבודות...
מרחף מעל לרכס הר צלול מחשיפה , ועדיין מהלך עם שאלות שאין עליהן מענה.
דמעות של דופי המבקרות את עצמן ללא הרף ...העולות מעמקי האישונים ולא
צולחות לנזול מזויות העיניים אל הלחיים החיוורות ואינן יותר רכות...
חולם להיות הילד ההוא שוב , ומתי כבר אחבור לשלמות ...? כול עולמי מתגמד
לגלגול של צחוק המשווע לברוח שוב ושוב מאימת החידלון שאיני מסוגל לשכוח
מכבה בתוכי תהיות כול יום ,שעה ורגע....שומר עצמי מלהכנס אל מדבר של
תשובות...לשאלות שאני שואל כול כך טוב...
והלב , הלב נותר ללא הגנה ואילו המוח לא נותר עיקש כול כך , הייתי הופך מזמן
לחורבן אין קץ....
המשך שבוע קסום ושהכול יעבור ממול....
