הפחד הנשקף מעיניה והרעד הבלתי נשלט שאחז בגופה הכפות והמיוזע , הסגיר את תשוקתה החבויה להתנסות במשחק האכזר
עיניה התכולות נפערו לרווחה כשראתה את המגלב המזונב שורק מסביבה ...וגופה החטוב התכווץ בטבעיות לנוכח ההצלפות המעודנות
שהונחתו על בשרה הענוג והצח , ואנחות המהולות בתאווה ,תשוקה ומין הסתם גם מפחד...ניסרו את חלל החדר החשוך והמאובזר
גופה המתוח החל לנוע בקצב שהוכתב על ידי המגלב שהונף בידיו האמונות של האיש בשחורים ...
זרועותיה מתוחות אל על וקשורות אל הוו שבתיקרה , עומדת כשבהונותיה נוגעות לא נוגעות בריצפה הטחובה והלחה ...כשבשדיה וגבה
נוצרים אט , אט... פסים ארוכים אדמדמים כחלחלים ...לשונה מעט משורבבת ואגלי זיעה ניקוו מבתי שחייה , כשכול כולה מחויבת לסשן
בעונג עילאי...והאנחות הפכו אט ,אט לזעקות כאב שהוליכו אותה אל המקום לו השתוקקה , להיות טוטלית לרצונותיה וכנועה לרגשותיה
ולהיות עבד לאיש שיצר יש מאין...
כאישה שחוותה בפעם הראשונה את חווית ה-BDSM היא חשה את המיניות שלה מתפרצת , ואת ההרגשה הנלוות כשחלומה התגשם
כך היא סיפרה בהתלהבות בשיחות שאחרי ...
" רוצה עוד...ליחששה היא בעיניים עורגות..."
"לו יהי..." ענה בנונשלטיות האיש בשחורים...
נקשרה היא אחר כבוד אפרקדן אל המיטה חסרת המזרון...כשזרועותיה ורגליה פסוקות עד כאב , רטיה שחורה הושמה על עיניה היפות
ותחתוניה הסקסיות נתחבו אל פיה הפעור כדי להחריש את זעקותיה העתידות לבוא מין הסתם...
האיש בשחורים אחז בידיו שני נרות גדולים וצבעוניים שדלקו זמן מה לפני כן ...כך שהשעווה היתה לוהטת ויוקדת , קרב אליה ולחש על
אוזנה כמה מילים על המשמעות שלה כעבד כנוע ונירצע...ומיד גופה הגיב כמצופה משפחה מיומנת , והוא החל להזליף טיפה אחר טיפה
כשהיא גונחת כול אימת שהשעווה הרותחת ניתכת על מקומות שונים בבשרה החשוף...
מעוצמת הרגשות חשה היא שנרתיקה רטוב עד זוב וברגעים אלה מבעד למסך הכאב הרגישה היטב את תוצאות חלומה הרטוב מתגשם
במלואו...תוך טירוף חושים החלה ליבב וללחוש בתשוקה בוערת..."עוד אדוני ..עוד מאסטר...!
לאחר שהניח האיש בשחורים לשעווה להתייבש על גופה העירום והעקוד...הניח בעצלתיים את לחצני הפיטמות כשהוא מוודא שהמלחציים
בכול פיטמה תעוות אותן כראוי...לקול הגניחות והיבבות שבקעו מפיה האטום והחסום , כשראשה הענוג מטלטל מצד לצד...
אוחז הוא בידיו את שוט ההרוכבים בעל החוד הרחב והחל מצליף בכול חלקי גופה המכוסה בשעווה קרה...בהצלפות מדודות כשברקע
זעקותיה ממלאות את חלל החדר , לאחר שניקה את גופה מהשעווה ...בשרה האדמדם נעשה חידודין ,חידודין...התיר את המחסום מפיה
ונישק ברוך את שפתיה היבשות...כשהוא בד בבד משחרר את המלחציים מפיטמותיה המעוותות אך הזקורות..
התיר אותה מכבליה , והתיישב מולה כשהיא עדיין שרועה על מיטת הברזל ...רועדת ומכונסת , מתייפחת קלות ומשתנקת..." בואי אליי..."
לחש ברוך האיש בשחורים , הביטה היא בעיניה האסירות תודה ובמבוכה קורנת ירדה היא ממיטת הברזל...וזחלה אל מגפיו השחורים ..
כשלשונה מלקקת את שפתיה החושניות בערגה מוחצנת , וגופה הקמור כפנתר מזדחל על הריצפה הלחה בחדווה השוקקת מאישה ששיחררה
את מיצי אביונה...היא ליקקה את מגפיו עד שראשה היפה נח אל בין רגליו , ביקשה ברכות את רשותו...ופתחה את רוכסן מיכנסיו...
את כול תשוקתה הפגינה היא כלפי אדונה , היא מצצה בלהט את אבר מינו ועשתה את כול לאל ידה כדי לרצות את האיש שהגשים לה את חלומה
כשראשה מורכן וכול נשיותה כנועה ורופסת כיאה לחווית הסשן הראשון...
ביקשה היא לדעת מתי האיש בשחורים ירצה לראותה שוב...?!
חיוך ממזרי ניקווה בזויות פיו ובאכזריות אופיינית סינן ..."כשארצה..."
ולא יסף...
סיפור שהיה...
המשך יבוא אם בכלל....:-)