גיבור ללא היגיון מציץ בשעון הזמן הרחק מההמון
מרגיש בדידות מקיר לקיר ונתון בחלום מעורפל
המשכר חושים
מבעד לפלדה שברים וחלודה ושוב נוצרים הסדקים שבבטון
ועל הקיר מצטיירת תמונה של הגיבור העטוי שיריון רדוף
השדים והרוחות...
כשהשחר שוב מאיר נותר רק רגש מוזר המעיד שגם אם יהיה
קשה היום , לעולם אל תבקש את הסליחה !...כי סך הכול
זהו רק אתנן של הגורל , וזה כלל לא אשמתך...
ואם לכתוב אז זה רק משהו מהלב , משהו כואב רק כדי
לשכוח...ושלפחות שמישהו יקשיב ואולי ישיב , וינטע
בי את הכוח להמשיך...
לקרוא את המילים ולהבין בין השורות את התפילות
ואם לכתוב אז זה רק במקום לצעוק , כי אישית שכחתי
כבר איך לצחוק ...ואסור יותר לחשוב שיש בכלל לאן
לברוח...
עדיף שישאר עמום משלא יוותר כלום ...רק כדי להכיר
את התחושה שלפחות יהיה קצת יותר נוח לדבר עם
האלוהים ולהגיד לו שככה לא עושים לאנשים...לפחות
שידע...
שהכול יעבור ממול...שבת שלום..