מונולוג

משחקי שליטה בזוגיות אל מול הטאבו החברתי- bdsm

bdsm

Bondage - B   כבילה

Discipline - D  משמעת

Domination & Submission - D&S  שליטה וכניעה

Sadism & Masochism - S&M סאדיזם ומאזוכיזם

מי מאיתנו לא השתעשע לעיתים במשחקי קשירה הכלולים אזוקונים מצופי וורודה?

ישנם הרבה תכנים בתקשורת עם אלמנטים של בדסמ גלויים או חבואים למשל קחו את את mtv, אלמנטים של תלבושות ווניל ואישה קשוחה כשלרגליה גברים\ נשים, כבר הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהרבה וודיאו קליפים ,וגם בפרסומות לא נחסך עניין זה.  נשאלת השאלה כיצד ניתנת לגיטימציה לתקשורת להביא לידי ביטוי את עולם הבדסמ למיין סטריים התקשורתי הגלוי , אך עדיין קיימת לאדם הפרטי הסתייגות וחשש לדבר בצורה גלויה ובפרט לממש את הפנטזיות האלו בחדר המיטות?  אם כך הדבר, נשאלת השאלה מדוע התכנים האלו צפים בכל זאת במדיה? מדוע אנשים מתחברים  לעולם הבדסמ מכל קצוות התבל וההיסטוריה?

קאנט מדבר על התבונה ואז קובע כי אדם יכול לממש את הפוטנציאל שלו, למען הגשמה היסטורית של המוסריות החברתית. הוא שם דגש על התבונה והוא מייחד את האינדיבידואליות, בכך שאצל כל אדם התבונה שונה ואצל כל אדם התפישה האישית-חברתית נוצרת באופן ייחודי.

ניטשה, מדבר על כך שלאדם אין אמת אובייקטיבית ושהקיום האנושי הוא אבסורד – משום שהציווי החברתי הינו תבוני, רציונאלי, והאדם נדרש לפעול על-פיו – זאת למרות שהאדם הינו יצור של דחפים, רגשות ותחושות בבסיסו. האבסורד הינו בכך ש-ההסדרה החברתית של הדחפים, נוצרה מתוך זה שהם אכן קיימים אצל בני אדם ובכך – הציוויים החברתיים המאפשרים לבני אדם לחיות יחד, למעשה עומדים בניגוד לטבעו הבסיסי. ניטשה מדבר על ''האדם האותנטי'', המתאפיין ב"מחויבותו האישית ליצריו הספונטניים". זו הביקורת על התבונה גם, על האדם לפעול למימוש האותנטיות הייחודית שלו. העיקרון המנחה הוא – להכיר בקול הפנימי כפי שהוא, גם אם התכנים שהקול הפנימי מעלה הינם שנויים במחלוקת, מוזרים, בלתי חוקיים או בלתי ''מוסריים''.

הלגיטימציה במשחקים מיניים וביטוי לדחפים קינקים, דווקא מגיעה מעבר לים בארצות אשר חרטו על דגלן את טובת הפרט, האינדיווידואליות היצרית  אל מול הנורמות הקונפורמיות של החברה והדת.

ספרים ישנים מהמאה הקודמת (המרקיז דה סאד, וונוס בפרווה, סיפורה של O) היו במחתרת ורק בעשורים אחרונים, התחילו לקבל במה ולהיות מדוברים על השולחן, כך למשל 50 גוונים של אפור.

אם כך, מדוע האיסור חברתי לתת מקום מכיל לדחפים מודחקים אלו, אם הם קימיים מאות שנים בסיפורת ואולי אף בחיים האמתיים?

החברה הישראלית שבה אנו חיים כיום, היא חברה אשר מתפתחת בשנים האחרונות ומתחילה תהליך ראשוני של התבוננות על הפרט ועל הייחודיות שלו אל מול החברה הפטריאכלית הישנה אשר הדת מנתבת אותה וכן הנורמות הפרימיטיביות הקדומות.

השליטה החברתית בפנטזיות המניות של הפרט, חודרת לחדר המיטות ולקשר האינטימי עם בני הזוג שלנו.

וכך, כל מי שאינו מיישם את דחפיו המיניים ע"פ הנורמה הקיימת, נחשב סוטה חברתי ומיני.

וכך, הרשות לשחק בחדר המיטות אינה שייכת לפרטים בתוך המערכת הזוגית אלה הופכת להיות ברשות הכלל החברתי.

הדרך של הסובייקטים ליישם את הדחפים הללו היא דרך המדיה התקשורתית (פרסומות,קליפים ספרים) ובנוסף, במחתרת החברתית היכן שאיש אינו רואה.

כך יוצאים להם בארץ, מועדוני בדסמ וליינים סגורים ואינטימיים , קליקות של אנשים עם תכנים בדסמים אשר נפגשים בדיסקרטיות בבתים פרטים , כרטיסי פייסבוק ובלוגים ברחבי הרשת הווירטואלית עם זהויות בדויות ואחרון ,ארון נעול מוחבא מכל עיין בוחנת.

התחושה הרווחת בעולם זה היא להישאר בארון ולסגור טוב טוב את הדלת אחרייך, אחרת יפטרו אותך אם ידעו . קחו לדוגמה את המורה בביה"ס שבזמנה הפנוי אחרי שעות הלימודים התראיינה במסיכה (שבדיעבד לא הספיקה לדיסקרטיות שלה ) ופוטרה רק בגלל זה.

המסר הוא אחד, כולם נורמאלים רק הסוטים משחקים ובכך עוברים על החוק המוסרי החברתי. רק שהחוק לאורך ההתפתחות של החברה השתנה במקצת, אנשים מרשים לעצמם לתת מקום , בסתר אומנם, לרגשות , תחושות ודחפים מוסתרים.

כל פנטזיה היא לגיטימית כל עוד היא בהסכמה! וזה בעצם החוק העיקרי של הבדסמ.

שחקו, תיפתחו , תשתעשעו, תתמסרו לבן\בת הזוג המתאימים, תנו מקום להיות מוכלים ולהכיל בדרכים אחרות שהן לא פחות טובות, הן בטוח יותר פרועות , אך בטוחות ובהסכמה עם תיאום צפיות ראשוני.

תגלו עולמות חדשים בכם ופרטנר לחיים שלכם, תתפלאו כמה תוכלו ללמוד על הזוגיות שלכם.

בהצלחה J

שיר יוסף

מנחת קבוצות ומטפלת בפסיכודרמה אנליטית בעלת ניסיון וחשיפה רבים בתחום "האסור".