אז אחרי תקופה שאני נהנה לקרוא את מה שאתם כותבים, פתאום עברה בי המחשבה שאולי יכולות הביטוי שלי לא כאלה גרועות כמו שחשבתי, ולפחות לא אדע באמת עד שאנסה.
אז הנה הגיע לו הבלוג הראשון שלי, ואיך לא, הוא עוסק בפחד שלי מלכתוב. כל כך הרבה ביקורת עצמית! על כל מילה שיוצאת! שמתם לב שבמשפט למעלה השתמשתי גם במילה מחשבה וגם במילה חשבתי? זה לא מנוסח טוב. בחיי הרגילים לא הייתי נותן לעצמי להוציא משפט כזה. הייתי פשוט שותק ולא מוציא כלום, גם אם זה באמצע שיחה, רק כי לא הצלחתי למצוא ניסוח שאני מרגיש שלם איתו. וככה יוצא ששיחות שלמות אני שותק. לפעמים פונים אלי בשאלה ושוב אני נכנס ללופ הזה של יותר מדי מחשבות על מה אני אגיד שעוברת דקה בלי שאני מוציא כלום ואנשים חושבים שאני מתעלם מהם!
המליצו לי להוסיף "אההממ" בזמן שאני חושב אבל רק להגיד את האהמ הזה מסיח את דעתי ואין סיכוי שאמצא ככה את המילים שחיפשתי.
בקיצור, לא רציתי לגלוש יותר מדי מהנושא, זה רק הבלוג הראשון שלי ואני עוד לא סגור על מה אני רוצה לדבר בכלל.
כמובן שמיניות ו BDSM נושא מאוד קרוב לליבי, אבל מה כבר יש לי לחדש לכם?
אולי מעניין מישהו לדעת איך עבר לי היום?
טוב, כנראה שנגלה תוך כדי תנועה
