לפני 15 שנים. 30 בספטמבר 2009 בשעה 4:28
אני
לוחצת
על
הכפתור
ומתנתקת .
שלו
לפני 15 שנים. 29 בספטמבר 2009 בשעה 5:03
צעדים איטיים מדודים לתוך השביל החשוך
שקט
כל צעד דומה לתחושה ללא מילים
מנותקת
עולה על הנדנדה מעיפה את עצמי
למעלה
למעלה חובקת את הברזל הקר
מסתכלת באורות הבוקעים מהבתים
אינטימיות בין קירות
שברתי .
לרגע מתעורר הצורך למישהו
שירצה את השתיקות שבתוכי .
בחרתי לשלם עבור זה .
עולה על עוד מכשיר הגוף עובד .
ממשיכה
לתוך החושך המואר בפנסיי רחוב רכים
ונעלמת כאילו לא הייתי .
במיטה מחכה לי ספר
מחשבות שקטות של אחרים .
לפני 15 שנים. 28 בספטמבר 2009 בשעה 17:05
כשהם היו קטנים בכיתי כשהם היו חולים
החוסר אונים הזה .
היום כשהם גדולים וחולים
אני מתרוצצת בבית כמו נמרה
מניחה יד על המצח
בודקת
מפנקת
רוצה לקחת מהם את התחושה הרעה .
כשהיו קטנים הייתי מניחה יד על המצח ולוחשת מילמולים חצי כשפים
להעביר את המחלה.
הרבה זמן לא הנחתי ידיים על המצח להעביר מהם את המחלה .
נראה לי שהגיע הזמן
כי יש פה אמא אחת שדואגת
ואני יודעת , זאת אימה אחת חרדתית נורא .
אז מה ?
הם הילדים שלי האור של חיי היצירות הכי יפות שלי ואני רוצה לראות
את הקטן גדול שלי עם עיניים מבריקות לא בגלל חום .
לפני 15 שנים. 28 בספטמבר 2009 בשעה 10:09
ביום כיפור הזה
מצאתי את העידון
את הצד המתחשב שבי
הללויה !
סגרתי את חלון כשטיגנתי .
לפני 15 שנים. 27 בספטמבר 2009 בשעה 13:46
מבעוד מועד
והכינותי מראש
בירה לצחוק עם החיים
וכתף מסוקסת לבכות על החיים .
איזון זה שם המשחק של החיים .
לפני 15 שנים. 27 בספטמבר 2009 בשעה 4:44
בלילה הוא ציחקק
אמר שיש לי תרוץ עכשיו למה אני בלתי נסבלת .
מעניין אותי האם באמת אחרי כל השנים ביחד זה מה שהוא חושב עלי .
לפעמים אני באמת כבר לא בטוחה מה אני באמת . מה בניתי על עצמי עם השנים .
הציניות התוקפנות האגרסיויות כל השיט הזה .
פעם בעידן אחר לא הייתי כזאת .
פעם רציתי להתכרבל בזרועותיו להיות התינוקת שלו שישמור עלי מעצמי ומהעולם .
הפסקתי להאמין במערכות יחסים
הפסקתי להאמין בגברים כפרטנרים .
נשארתי עם התחושה שבת זוג אני לא יודעת להיות שאני בלתי נסבלת .
ואולי התפקיד שלו בחיי היה לחשוף את מה שהיה בי באמת .
חוסר אמון בסיסי בבני אדם .
אנערף ..............
לפני 15 שנים. 26 בספטמבר 2009 בשעה 6:26
שאפתי לתוכי את המעודד האישי שלי המקל מעלה העשן
בתקווה לנשום שלוה לתוכי
פתאום זה נראה לי כל כך טיפשי חסר משמעות .
האם ההתמכרות ארוכת השנים לסיגריות
ירדה מגדולתה ?
מוקדם לשמוח .
אבל קלטתי שיש פה עוד הרגל ואפילו ניתן לומר אשליה שאין בהם ממש .
אולי עכשיו יהיה לי קל יותר לוותר ובבית לא יתלוננו שאני בלתי נסבלת .
בסופו של יום ביום יום אני בלתי נסבלת , וזאת נקודת המוצא שלי ביחסים עם אנשים אני חוסכת מהם סבל .
אוח איזי את נשמה טהורה .
לפני 15 שנים. 25 בספטמבר 2009 בשעה 4:41
או גם אני רוצה לבקש סליחה
סליחה שאני כל כך צינית לגבי כל דבר שזז
סליחה שאני מחזיקה בדעות קיצוניות
סליחה שפגעתי ובטוח פגעתי ,אז אין לכך מחילה
סליחה שאני לא סולחת אם פגעו בי ,כי אם הצלקת כבר נעשתה אין לכך שום משחת מחילה .
סליחה שאני מגחכת לנוכח צדקנות של אנשים
סליחה שאני צוחקת למנטרות מגוחכות שאנשים משננים
סליחה שאני לא בהכלה ולא מכילה ולא תורמת כליה
סליחה שכל בוקר אני מנסה לטהר עצמי במקלחת בתקווה למחילה
סליחה שיש לי לעיתים מחשבות אפלות ולא אור ואהבה
באמת באמת סליחה שאני זבל של אדם .
מבטיחה מבטיחה שבשנה הבאה
אצא למסע אכזרי
לשינוי העצמי .
ואני תוהה בחרדה
אם בכיפור אלך לבית כנסת בשמלה אדומה ושתי צמות
יבוא הזאב הרשע ויטרוף אותי כי ביצעתי מעשים מגונים בסלסלה של סבתא ?
לפני 15 שנים. 24 בספטמבר 2009 בשעה 5:14
הבוקר התעוררתי
רכה ללא הגנה
מחפשת לינוק מחום זרועותייך .
לפני 15 שנים. 23 בספטמבר 2009 בשעה 12:22
מהבוקר אני טוחנת עבודה
הראש שלי 200 קמש טס עבודה
הגוף שלי בפול ווליום עבודה
נותרו לי עוד כמעט 7 שעות עבודה להיום .
רוצה חופש
אמיתי כזה
רחוק מהבית
לבד עם עצמי
מיטה זרה
רום סרוויס
יער לטייל בו לאסוף עלים להריח אדמה
לשבת על צוק ולעוף עם ציפורים
שקט של כלום והמון ..
אז רוצה .