משחקת באש

הנה הגענו לגן משחקים,
כמה חיכיתי שנלך לגן משחקים,
כל כך רציתי לשחק
קצת להשתעשע ולחייך,
אני מסתכלת על המשחקים בעיניים נוצצות,
במבט בוהק,
לא יודעת על מה לעלות.
ואתה..
אתה מושיט לי את יד,

אני מתלבטת, מהססת, האם זה חכם?
אתה נותן לי חיוך שובב, מחכה לתשובתי,
אני מושיטה את ידי

הולכת אחריך

תחנה ראשונה -פארק חבלים
אנחנו עולים יחד,
נהנים מתרגשים,
מחזיקים ידיים,
מרגישים חוקרים
יורדים יחד במגלשה ונשכבים
נותנים נשיקה וממשיכים

פתאום אתה מחליט שבאלך משחק שהוא קצת יותר אקסטרים
לקרוסלה – it is
אני מיד עולה, צייתנית, מתייצבת לקריאתך,
מחכה שתצטרף,
אבל אתה במקום להתיישב לידי,
אתה מחליט קצת לשבור את הכללים
ואותי לסובב
ולסובב
ולסובב

ואני לא מבינה למה אתה לא פה יושב לצידי
פתאום החלטת לסובב לצד השני
הראש שלי כבר מבולבל לא יודע מה מו מי ?
תופסת במעקה חזק שלא אעוף
מרגישה את גופי מתנתק ומתמכר לסחרור
פתאום אתה עוצר בבום.
אני לא מצליחה לעמוד,
נאחזת בידך לפני שאני נופלת.

אני מבקשת שנפסיק אבל אתה רוצה עוד משחק,
מסתכל אלי במבט בו אני נמסה,

הנה נכנעתי ואני על הנדנדה,
הרוח מעיפה את שערי
אני למעלה ולמטה
צוחקת
נהנת
מרגישה את האנדרלין
אתה מגביר מהירות
ופתאום אני נופלת
מתחילה לבכות ומבקשת
תן לי קצת לשבת

מתחננת

אולי נפסיק קצת לשחק?
וסתם נשב ונדבר.

אבל אתה מסתכל אלי במבט תמים –
רק עוד משחק אחד ואני מפסיק.

אבל זה אף פעם לא מפסיק