סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תיבת פנדורה

כי אני הראשונה והאחרונה
ואני מושא הסגידה ומושא הבוז
אני הזונה והקדושה
אני הרעיה והבתולה
אני האם והבת
אני זרועותיה של אמי
אני העקרה וילדי רבים
אני הנשואה בכבוד והרווקה
אני היולדת ואני זו שמעולם לא ילדה
אני הנחמה על כאבי הלידה
אני הרעיה והבעל
והאיש שלי הוא מי שגידל אותי
אני אמו של אבי
אני אחותו של בעלי
והוא בני הדחוי
כבדוני תמיד
כי אני השערורייתית והמופלאה.

(מזמור לאיזיס)
לפני 19 שנים. 31 באוקטובר 2005 בשעה 23:22

בד"כ רק מחשבות על דם מרגיעות אותי...עוצמת עינים,מתרכזת,ולעיני רוחי רואה- אדום...
בד"כ נרגעת ונרדמת
אבל הלילה האירוניה שבאדום,אורבת לי בשניות שלפני ההירדמות,לא מניחה לי לחזור להרגלי...
יש דברים שנועדו להשתנות...ויש דברים ש...לילה טוב

קטנה שלך​(אחרת){פרסם כאן!} - יש כאלה ש"אדום" היא מילת הביטחון שלהם. לילה טוב.
לפני 19 שנים
A-kash-A - זאת חלק מהאירוניה שבדבר.... יום נפלא!
לפני 19 שנים
מיני_מי_תעניינת - כבשים מדממות... נפלא. גם מרדים וגם משביע :)
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י