ומשקה חם בבקשה
והבלוגים כאן גורמים לי לחשוב רק על משקה אחד שאני רוצה
זה תקין??
גם את.
למה חלבי?
אני לא מתחבר לקונספט הזה.
חוץ מקינוחים כמובן.
Tiramisù
קצת אחרי ה 7.10 קניתי את שרשרת החטופים.
הייתי איתה בערך שנתיים.
בכל משימה,
בכל פעילות,
בכל רגעי משבר או פחד קטנים שהיו בדרך
היא עזרה לי לזכור ולהבין למה אני כאן,
בשביל מי ועל מה אני נלחם.
לאחר חזרת החטופים והורדת השרשרת הייתה לי תקופת בלבול וחוסר הזדהות עם המצב החדש.
כולם חזרו אבל המלחמה ממשיכה,
עלו לי תהיות כמו:
"בשביל מי אני נלחם עכשיו?"
"למה אני כאן?"
"והאם זה בכלל עוזר?"
עד שלא מזמן מצאתי שרשרת שפשוט הזכירה לי,
הזכירה לי למה אני עדיין כאן.
בשביל המדינה היפה שלי,
האנשים שנמצאים בה,
הערכים שגדלנו עליהם,
ועל הזכות לגדל ולחנך פה (בעתיד) את ילדינו.
אנחנו ישראלים ואנחנו הכי מיוחדים בעולם 🇮🇱
וגוף חשוף 😈
PULL&BEAR
לרדת
לנשק
לנשוך
לפנק
לספק
להתמסר
כזה אני צריך.
תנסו לרגע להביט על מדינת ישראל דרך עדשה קצת אחרת — כמו מפעל גדול, מורכב וחי, שבו כל אחד מאיתנו הוא חלק בלתי נפרד מקו הייצור.
במפעל הזה יש הנהלה (ממשלה)— היא מגדירה כיוונים, קובעת מדיניות ומשרטטת את התמונה הגדולה.אבל כמו בכל מערכת יצרנית, מי שבאמת מניע את הגלגלים, מי שמייצר ערך יום־יום, הם העובדים עצמם — אנחנו, אזרחי המדינה.
אנחנו אלה שמגיעים בכל בוקר “למשמרת”: עובדים, יוזמים, מפתחים, משרתים, משלמים מיסים, תורמים מהזמן ומהיכולות שלנו.
מכל פעולה כזו נבנה התוצר הלאומי — הכלכלה, הביטחון, החברה והעתיד של כולנו.
כמו בכל מקום עבודה, יש גם זכויות ויש גם חובות. יש נהלים, יש אתגרים, יש רגעים של עומס ויש גם הישגים שממלאים גאווה. וכמו בכל ארגון מצליח — האיכות נקבעת לא רק על ידי ההנהלה, אלא בעיקר על ידי המחויבות, המקצועיות והרוח של האנשים שבשטח.
חשוב שנבין את תפקידנו -
מדינה לא מתקיימת רק מהחלטות שמתקבלות למעלה, אלא מהעשייה היומיומית שמתרחשת למטה — בכל בית, בכל מקום עבודה, בכל תחום.
והעם שלנו זה בדיוק מה שעושה את המדינה הזאת לכל כך מיוחדת.
אז ביום העצמאות הזה, נרים ראש בגאווה על מה שבנו בשבילנו, מה שהמשכנו לבנות יחד.
נבין שהאחריות שלנו היא להמשיך לשפר, לייעל, לחזק, להילחם ולהגן — על המדינה היפה שלנו,
ושאין לנו ארץ אחרת.
חג עצמאות שמח.
🇮🇱

