״לחיים!״, לק מלח, שוט, פלח לימון.
אני מושיט לה את היד שוב, אצבעות בתנועת אקדח על הצד, כדי שתרטיב שוב את איזור החיבור בין האצבע לאגודל בליקוק. אח״כ היא מפזרת לי שם מלח, ומפזרת לעצמה גם.
״לחיים!״, לק מלח, שוט, פלח לימון. עוד פעם אחת, ועושים הפסקה לפייסל.
היה לה יום קשה, ויש לה אנשים שהיא מדברת איתם על זה ברמה של יותר מכותרת. אני הרגשתי שהיא צריכה משהו אחר, אז העברתי את עצמי למוד של בידורית. מאחר והיא במחזור (דקסטר טוב לא חורש בבוץ!), והתחת עדיין לא אומן כראוי, זה היה אלכוהול ועישונים.
״Pick your poison״, אמרתי לה, חצי משויץ במגוון (שהיא כבר מכירה) של גלנפידיך, ג׳וני בלאק, ג׳ק, דרמבוי, ג׳ין, וודקה, טקילה, רום, ערק, קמפארי, מידורי, קאווה, ובירות (אין לי אוכל במקרר). היא הלכה על בחירה נוסטלגית ומסוכנת, טקילה.
לימונים חתוכים בצלחת, צנצנת מלח, בקבוק ושתי כוסות שוט. אנחנו יושבים אחד מול השניה.
כמו חנן גולדבלט, הכלכלה בספרד ושקפקפים בשירותים ציבוריים, גם טקילה היא מסוג הדברים שמתחילים טוב ונגמרים פחות. טקילה אחראית אצלי על ערבים רבים שהתחילו בכיף, עם חברים וחיוך, והסתיימו ברחמים עצמיים, ללא חברים ובחולצה עם הדפס קיא בתלת-מימד.
המחשבה הזו לא עוזבת אותי בזמן שאני מתחיל לקבל את הבאזזז, והיא נראית עדיין נורמלית. חצי משקל וחצי גובה ממני, פדיחות.
מדברים דיבורים, על הדיברות. אני מדבר המון שאני נהיה שיכור, קופץ מחצי סיפור אחד לחצי סיפור אחר, והיא מקשיבה, מחייכת, ומחזירה לי בסיפורים משלה. תוך כדי שאני מדבר והיא מעשנת, היא מוזגת את השוט הבא.
״לחיים!״, לק מלח, שוט, פלח לימון (x2).
נשאר ממש קצת נוזל בבקבוק. אני מתחיל להימרח על השולחן. אני? נופל ראשון? אין מצב. מרים את הראש, צוחק קצת, לראות מה איתה. דוקא נראית בסדר. היא באה לצד שלי של השולחן, נעמדת לידי, ואני מחבק אותה בישיבה, ומניח את הראש על הבטן שלה. קצת גיפופים, ואיכשהו הגענו למיטה, שם נשכבתי על הבטן, עם צחוק בלתי נשלט וסחרחורת. באיזשהו שלב, התחלתי לשמוע מקהלת קולות הקאה ברה מינור, והבנתי שאני כבר לבד במיטה ושהיא בשיחה צפופה עם האסלה.
אצתי רצתי להביא את הסלולרי, כדי לצלם הוכחה של הנפילה. חה! עד לפני חצי דקה חשבתי שעשתה לי בית-ספר לשותים מתחילים. נכנסתי לשירותים, עם הוידאו מצלם, ובעוד אני תופס לה את השיער, אני אומר לה שהמפלה שלה בקרב מתועדת כרגע בוידאו. היא צוחקת ומקיאה קצת. ואז הרגשתי משהו.
אני יכול להיות בכל צד של המתרס, זה תלוי רק בדינמיקה שיש לי עם הבחורה שאיתי. כל מה שמדליק אותי מינית – אוכל. הקטע שאני באמת אוהב, הוא שאני מכיר בחורה שמוציאה ממני דברים שלא חשבתי שאנסה או שאדלק מהם אי פעם. ובעוד היא מקיאה, וכארבעה חוטי ריר נוזלים לה מהפה מעל האסלה, ואני מעליה, מחזיק לה את השיער, הרגשתי אותו זז.
באותו רגע, התיישבתי מאחוריה על הברכיים, עדיין מחזיק את השיער שלה, עכשיו הרבה יותר חזק, ולחשתי לה: ״את רוצה שאני אעזור לך...?״.
לא ממש חיכיתי לתשובה. דחפתי לה שתי אצבעות עמוק עמוק לפה והרגשתי את תנועת ההקאה שלה, אבל לא שחררתי ישר, דחפתי עוד קצת, תוך שאני משחק לה עם האצבעות במעמקי החיך באיזור הענבל. כשיצא לה קצת, ושוב הריר תלוי מפיה, אספתי אותו עם היד שלי ומרחתי לה על הפנים, והוספתי גם סטירה. הרגשתי שמגיע לה להיות מזוהמת ומושפלת באותו רגע, שהיא צריכה לסבול. למה? שאלה טובה.
כידוע, כששואלים את המרצה שאלה בכיתה, והוא מגיב ב-״שאלה מצוינת!״ אזי הוא יודע את התשובה, אך אם אמר ״שאלה טובה...״, משמע אין לו מושג.
עמד לי הזין. התיישבתי מולה על האסלה, וסימנתי לה למצוץ לי. רציתי שהזין שלי יחליף את האצבעות שלי. אבל היה קשה לה למצוץ לי, או שאולי הרגישה לא בנוח להקיא עליי. זה הרגיז אותי קצת. חזרתי לעמוד מאחוריה, דחפתי לה שוב אצבעות, ובעוד היא מקיאה, חזרתי על הרוטינה שעשיתי קודם – מרחתי את זה על פניה והוספתי שתי סטירות. כך זה המשיך כמה דקות. לבסוף, הידקתי את האחיזה שלי בשיער שלה, וקירבתי את הפנים שלה לתחתית האסלה. היא התנגדה בחוזקה, תופסת את האסלה בשתי הידיים ודוחפת עצמה אחורה. הורדתי את המים בשירותים, תוך שאני דוחף את הראש שלה לכיוון מטה, והיא מתנגדת בכח. לא הרגשתי שהמים נגעו בה, אז הכנסתי את היד שלי, שכבר ספוגה במיצי המעיים שלה, למי השירותים המתערבלים להם בכיף עם הקיא שלה בדרך לביוב של תל-אביב, ושוב מרחתי לה את הכל על הפנים. לאורך כל הזמן, היא מיררה בבכי, אך פעם אחת לא ביקשה שאפסיק. שלחתי אותה למקלחת.
המשך הערב היה גם הוא הזוי לגמרי, מזוית אחרת לגמרי.
נספח לאוהבים לצחוק: טקילה והשפעותיה.
