הצחיק אותי, בלב.
הייתי אתמול בדאנג'ן. אני לא זוכר מתי הלכתי לשם לבד בפעם האחרונה.
בקיצור, בכניסה ישבה בחורה חיננית שאני לא מכיר.
"אהלן", בחיוך, כרגיל.
היא בוחנת שאני בדרס קוד, ואז: "שלום, אתה יודע מה החוקים?"
וזה כבר הצחיק אותי, כמובן שלא באשמתה.
"כן..."
"מה הם?"
זה די הפתיע אותי, התחלתי לגמגם קצת, "לא לצלם... אממ... זו לא המסיבה הראשונה שלי...", אמרתי בחיוך נבוך.
"נו נו, כשאתה רוצה אתה יכול, מה עוד?"
פה, אם היתה לי בעיה של אטיטוד, הייתי אומר לה שסביר להניח שאני ודיווה מכירים כשהיא בדיוק סיימה בגרות בלשון, או שאני חוויתי הצלפות ראשונות בדאנג'ן ביפו כשהיא עוד לא יכלה לכתוב "שוט" כי הם עוד לא הגיעו לאות ש'.
אבל המשכתי לגמגם לה בעדינות, "לא לצלם, לא להטריד...", כשמה שהייתי צריך להגיד לה זה שהחוק היחיד הוא פשוט להיות עצמך. אם אתה מטרידן, אתה תטריד גם איפה שאסור, גם אם יכניסו אותך.
"אוקיי, תהנה".
"תודה".
אין פה פואנטה. זה סתם,
הצחיק אותי, בלב.
--------------------------------------------------------------------------------
יש לי רעיון לפוסט כבר כמה חודשים ואין לי כח לבצע אותו. הוא מסובך. גם פה אין פואנטה, אבל הייתי צריך להוציא את זה. זה גם טוב לידע כללי, אם מישהו ישאל אז תדעו.