לפני 15 שנים. 28 בפברואר 2009 בשעה 21:01
הכאב הזה.
הוא אמיתי.
לא צריך צרופי מילים, או חריזה מדוייקת כדי לדעת.
הוא מעייף.
הוא צורב.
הוא מחזיר שוב ושוב לסצינות עבר.
כמה מסוכן זה לאהוב.
כמה אהבתי אותה.
אני בסדר.
באמת.
עוד קצת ומגיעים לקו הגבול.
לילה טוב.
