לדייק את זה.

גאד דאמ. לא הייתי כאן הרבה מאוד זמן. 

נראה לי שהביקור הראשון שלי פה היה בערך בגיל 16,

ועכשיו 36, במערכת היחסים הכי אוהבת שהייתה לי בחיים, 

אולי גם הכי לא קינקית, ונדמה שאני חי עם זה - עד שאני נזכר

שיש פה עולם, כלומר יש בתוכי עולם שלם שיכול לשחק עם האפליקציה האינסופית הזאת שנקראת שליטה. 

יש כאן לינקים, אנשים הם כאלו חמודים, הם כותבים מה הם אוהבים ואז יש לינקים לפורנו

וזה כזה נעים לדעת שיש אנשים שממש מחפשים בפורנו את הדבר הספציפי הזה שעושה להם את זה. 

זה ממש נעים כי באופן יחסי, אני במרחב שזה לא הדיבור בו. 

לא. באופן מוחלט אני במרחב שזה לא הדיבור בו, וזה חסר לי. 

ואולי זה לא במקרה שהמערכת יחסים הכי רצינית ועמוקה ומחייבת שלי, היא כזו שהיא לא מרחב של פנטזיה. 

אלא מרחב של מציאות, כי אם נודה באמת כל החיים האלו בעיקר פינטזתי ועשיתי מעט בדסמ. 

כתבה לי פעם מישהי - שאחרי כ"כ הרבה זמן שלא הגשמתי אולי אפשר לבדוק אם זה פנטזיות שאפשר לשחרר את ההגשמה שלהן. 

אני מתבייש אתם יודעים? כלומר מתבייש להיות כ"כ מיני וסוטה בקטע טוב ולא לתת לזה מספיק מקום בחיים שלי. 

ופתאום להגיע לכאן, ולקרוא את כל הסוטים והסוטות, עושה לי הרבה נעים, אבל גם קצת מרחיק אותי מהיום יום של הזוגיות. 

איך אנשים מסתדרים עם לנהל עולמות שונים לחלוטין, החלקים שבי לא כ"כ יודעים להתקיים ביחד, אז לפעמים אני מרדים את חלקם. 

ולא הייתי רוצה להרדים אותם בכלל, ולא הייתי רוצה לחיות ממש ככה, וזה ער בי עכשיו יותר משזה היה ער בי הרבה הרבה זמן. 

לפני כמה ימים נכנסתי לפה לצ'אט, לא פניתי לאף אחד.ת כולי מונוגמי פחדן יחסית בשלב הזה של החיים

מישהו פנה אלי, הרגשתי איך כל השיחה מכוונת לזה שהוא יספר לי על הפנטזיות שלו על ללבוש שמלת בלט

ואני קורא אותו, ואני אומר לו חמוד תקשיב אני לא הכתובת, אבל הוא רק רצה שאני אחשוב עליו בשמלת בלט בחוג בלט

וזה הקטע שלו, זה מה שמדליק אותו, וזה מתוק בעייני, אתם מבינים? זה לא מזיז לי בכלל, זה לא עושה לי כלום מיני. 

אבל איזה מתוק שזו הפנטזיה שלו, איזה מתוק זה פנטזיות, ואיך הייתי רוצה שגם בזוגיות שלי יסתכלו עלי ככה.

וניל ושוקולד ביחד, אבל אני גם קצת וניל, וגם היא קצת שוקלד, אבל לא במרחב האין סופי שנקרא פנטזיות. 

וכמה שאני אוהב פנטזיות. וכמה שהן ליוו אותי כל החיים. אוף, ההתחברות המחודשת לכאן גורמת להכל להרגיש חי. ובעיקר להתגעגע, 

לחלק הזה שבי, שאין לו ממש מקום, אולי רק ביני לבין עצמי, ואולי בגלל זה אני כותב. כדי להגיד שזה כואב לי להסתיר אותי. 

לא כי מישהו מבקש, 

אלא, 

כי אף אחד לא מבקש אחרת. 

אווצי'. 

מישהו שיכריח אותי להתנשק איתו,
מישהו שיכריח אותי לקבל בתחת ולחייך כאילו אני ממש נהנה
מישהו שילמד אותי לקבל פיסט
מישהו שירשה לי להגיע אליו רק אחרי שמישהו אחר גמר לי על הפנים ואני מגיע עם השפיך עלי.
מישהו שילמד אותי להיות גרון
מישהו שלא יצטרך להודיע לי שעוד שני חברים מגיעים כדי לזיין אותי כל הלילה יחד איתו
מישהו שיגרום לי לפחד ולרצות לשרת אותו
מישהו שיכריח אותי לקנות חגורת צניעות
מישהו שיגרום לי למצוץ לאנשים באמצע הסנטר
מישהו שיכריח אותי להישאר ערום סופהש שלם ולא יתן לי לאכול
מישהו שיודע להשפיל כל כך נמוך של אוכל להתנגד בשום צורה יותר כי האגו ישבר
מישהו שיהיה לו הגיוני לירוק לי לתוך הפה או להשתין עלי וילמד אותי להתחנן לעוד
מישהו שיגרום לי להזדיין כל כך הרבה עם אחרים שכבר לא ארגיש הבדל אם זה 2 או 5 ביום
מישהו שיגרום לי להתחרט על כל מה שביקשתי

מתוך עייפות ועם זין ביד. 

אני יכול לתהות כאן בקול כתוב 

איך זה שאחרי 13 שנות בדסמ

לא מצאתי מישהי או מישהו שיכפו עלי לשכב עם עשרות גברים בחודש כמו שתמיד רציתי

ואיך כל מיני שאלות נשארו פתוחות כמו:

איך זה ירגיש אחרי שהיו בתוכי 6 גברים שונים בלילה אחד?

אם כבר שליטה אז עד הסוף, 

אז למתוח את הגבולות של האנושיות, 

אז להרגיש נחדר כל היום, נחדר מנטאלית, 

אם כבר שליטה, אימונים אנאלים של שעה ביום, 

אם כבר שליטה, אז שהלוז יכול להשתנות כי מישהי החליטה, 

אם כבר שליטה, אז אין אורגזמות כי בשביל מה, 

אם כבר שליטה אז עמוק ועד הסוף ומשפיל, 

באופן כזה שהופך השפלה לקבועה,

ואם כבר השפלה, אז מעבר לכל מימד שפוי, 

אם כבר שליטה, אז בהסכמה ובכלל לא שפוי, 

אם כבר שליטה, אז איך שהיא רוצה 

אבל אם היא רוצה שאני אזדיין עם חמישה גברים ביום אז בסדר, 

אם כבר שליטה, אז תמיד כואב יותר, 

אם כבר שליטה - אז לקעקע, לשרוט, למרוט שיער, 

אם כבר שליטה, אז לגרום להתחרט שביקשתי, ואז לבקש עוד 

אם כבר שליטה אז לא קינקי, אלא way of being 

להסתובב ברחוב ולדעת שכולם חושבים שאני נורמלי אבל בפועל החיים שלי מנוהלים, 

אבל בפועל, אני כאן עכשיו ויכול להיקרא למצוץ, או להידפק, או להסיע או סתם לשלוח תמונה ערום באיזה פארק באמצע היום. 

אם כבר שליטה אז שלא ישאיר סיכוי להתנגד. 

ואם לא כל אלו, אז סבבה לא שליטה, סתם קינקיות זה נחמד

חגורת צניעות. 

תחתוני נשים. 

שיער מגולח מקדימה ואחורה. 

תחת אדום ממכות והצלפות.

חור תחת רחב עד רמה של פיסט אפשרי. 

גאג + כזה שפותח את הפה ולא מאפשר לסגור אותו. 

מגיע לי להיענש על כתיבה עם הזין ביד. 

והעונש הכי טוב שאני כנראה אוכל לקבל, הוא כשאני כבר לא חרמן - שיגשימו לי את הפנטזיות. 

אני רוצה להיות כמו הבחורות בסרטונים הממש קשים בתוך הטירות של הבדסמ

אני רוצה שתשברי לי את המקום שמנסה להתגונן מכאב, 

מקום שמתמסר ונותן לגוף להפוך להיות אובייקט. 

רוצה להפוך לאובייקט, רוצה ששני החורים שלי יהיו פתוחים מאוד, 

רוצה שחור התחת שלי יהיה רופף מרוב דברים עבים ולא פרופוציונאלים שיכנסו אליו

רוצה להיות קשור עם היידים על התקרה, אחרי שעווה בכל הגוף, ואני רוצה לפחד, 

אני רוצה לעבור את הנקודה של הפחד, ולהפוך להיות אובייקט. 

כן, אני גם רוצה זין בפה - ולא איכפת לי שאני לא אראה מי זה. 

אני מוכן להיות קשור שעות, אני מוכן להיות עם כיסוי עיינים, 

אני מוכן שתזדייני עם מישהו אחר על ידי, העיקר שיזיינו לי קצת את הגרון

ושאני אדע שבכל רגע נתון, יכולים לגעת בי איך שרוצים.

ערום,קשור, ללא שיערות בגוף, כיסוי עיינים, קולות שלך מזדיינת 

ואני...חוטף מכות, אבל לא משהו סמלי. 

מכות, כדי לשבור אותי, ואחרי שנשברתי אז להמשיך. לאמן אותי, להודות על כל מגע שהוא לא אלים. 

אני חייב כבר חגורת צניעות, הלילות האלו כ"כ קרוב לאורגזמה מבלי לגמור הורגים אותי. 

בסוף מתרגלים להכל, אני מוכן להתרגל להרבה. 

באמת שזה יוצא ממני רק כשאני חרמן ככה. 

מוכן לכתוב יום אחד בלוג על איך אני הופך לזונה, ומוכן אפילו שזה יהיה כתוב ממש טוב. אפילו יותר טוב מהפוסט הזה:)

-אני רוצה גאג,שיסתום לי את הפה בזמן שאת מכאיבה לי. 

-אני רוצה שנקנה שוקים חשמליים בדסמים כאלו ושתתעללי בי איתם

-אני רוצה לנקות לך את הבית בזמן שאני לובש חוטיני, ותוך כדי הניקיון את מתעללת בי, מורידה לי שעווה במקומות לא קשורים, מורידה אותי על ארבע, נותנת לי לרדת לך. 

-אני רוצה שתחדרי אלי, אני רוצה שיהיה לך סטארפ און ושתוכלי לזיין אותי ממש חזק אם תרצי. 

-אני רוצה שתקחי את הראש שלי ותשימי אותו בדלי מיים, תוציאי ותכניסי אותי בקטע מוגזם

-אני רוצה לרדת לך בזמן שאת במחזור למרות שאני לא ארצה

-אני רוצה ללקק לך את התחת 

-אני רוצה להרגיש בנוח לשחק לך עם אצבעות בתוך התחת 

-אני רוצה שתשתיני לי בפה 

- אני רוצה שתשתיני בתוך כוס ותתני לי לשתות 

-אני רוצה שנקפיא שתן כמו מים ושאני אמצוץ אותו לאט לאט

-אני רוצה שתתני לי 20 סטירות ברצף

-אני רוצה ללמוד לקבל ספאנגינק

זהו בנתיים. אבל יש עוד:)

לא גמרתי מיום שבת, אני יודע שהיום סה"כ יום שלישי,

אבל כשהשיחה היא על ההגבלה של הגמירות זה משגע אותי וגורם לי לקרב את עצמי כל פעם עד שזה כבר יותר מידי ואני קם לעשות משהו אחר. 

היית אצלי ולימדת אותך לעשות לי tease and denial, נגיעות קטנות שמעמידות ומשגעות - והלכת הביתה כשהזין שלי עוד עמד. 

אני רוצה ולא רוצה חגורת צניעות, מרגיש לי שזה יגיע כך או כך - כי אני מזמן את זה כל הזמן. 

הצד הלא חרמן שלי, ממש לא רוצה חגורת צניעות, והצד החרמן רוצה חגורת צניעות + אם אפשר לסבול הרבה בתוך הסיפור הזה. 

אם לתת מקום לרצונות האפלים שלי, שאני מפחד לומר אותם - כי הפעם לא מדובר במערכת רופפת, אלא במערכת יחסים אוהבת, מכבדת, מחוברת, ושיש בה הרבה עבודה משותפת. 

אני סקרן להחריד לדעת מה יקרה ברגע שתהיה עלי חגורה, זו הזדמנות להישלט - האמת שברור לי שאם רוצים לקחת את זה קדימה,

זה יכול להיות שליטה בהכל, כי אין דבר כמעט שלא אעשה אחרי שבוע ללא גמירות- אתמול נתתי לה דוגמאות, לאיך אפשר לנצל חגורת צניעות, לגרום לדברים לקרות בקלות, לגרום לי להתייצב, להיות זמין יותר, להפוך לסנג'ר. במובן מסויים אני לא רוצה להפוך לשום דבר כזה, במובן אחר, זה ישפיל אותי - ואת זה אני רוצה מאוד. 

עוד לא פטרתי את זה לעומק, אבל השפלה עושה לי משהו בגוף ששום דבר אחר לא עושה, למעשה אני מרגיש שזה תחושה שאני יכול להרגיש, תחושה מינית שאני יכול להרגיש שאין לה מקבילות בעולם אחר - חושב שגברים שלא חווים את זה לא יכולים לחוות כזאת עוצמה. 

בנימה אחרת, אני אחסוך כל כך הרבה זמן אם לא אאונן בכלל, והיא בכלל לא רוצה שאאונן. היא רוצה שאהיה רק שלה, וזה בלי קשר לקינקיות וחגורת צניעות.

ולי מרגיש שככל שאהיה ללא גמירות יותר זמן, הרצון שלי שיקרו לי דברים רעים, יגדל. 

החשש שזה יהיה TOO MUCH בתוך המערכת שלנו. 

לצד החשש רצון לביא מישהו שיזיין אותה. ואני , אני מתגעגע לזין בפה. זה כל מה שאני מבקש בתמורה:P) אם בכלל. 

הראש כזה מבולבל ולשמוע את עצמי כותב ככה לעצמי - ולעוד 3 אנשים שיקראו. 

כל החיים רציתי לבקש דברים שאני אתחרט עליהם, מעניין איך זה ירגיש. 

אני אעשה הסכם כאן עם עצמי - אם זה יקרה ואני אתחרט, וכמובן אשמח במקביל על מה שקורה. אמשיך לכתוב. 

ואם לא, האוננות תמשיך להוביל!

חלום, מלא פגישות, נפגש עם שר החינוך ונושא איתו נסיעה ארוכה ברחבי הארץ. מחכה לפגישה עם מנהל הספורט הארצי, ושרת הבריאות. ואני מאחר כי אנחנו מתעקבים. 

מה עוד? ים, אך החליף דוד רחוק במצבו ואמא מודאגת. 

מעלה לפייסבוק תמונה, שמיים של שח נופלים על חתול, מעלה לי את הדבר הלא נכון כי את הנכון ציירתי בוורד עם אותיות  מוגדלות. 

מלא לייקים.

לא מובן בעליל. 

היום הזה.. שבגלל ליל הסדר שהיה אתה לא רוצה להתקרב לארוחה המשפחתית אצל סבתא. 

אח שלך אגואיסט כמו תמיד ולא מבין שאתה מתקשר אליו כדי שיזמין אותך לעשות משהו. 

נופלת ההבנה הסופית שהחבר הכי טוב שלך כבר לא חבר שלך בכלל.

אמא שלך אומרת שאין אוכל, ולא נשמעת נלהבת שתעשה את כל הנסיעה עד אליהם גם ככה.

משהו של לבד. לשהות בו כנראה.