הגהנום כבר פה

המדריך מושתת על 6 חלקים עיקריים: מודעות עצמית ושגשוג אישי, שירות, ציות, גישה וכבוד, קבלת עונש, מיניות.

השפחה הינה שפחה מרצון, היא שפחתו של אדונה בנדיבותו וברצונו. היא בין הבודדות וברות המזל- אשר הצליחו להגשים את חלומן. כשהיא מקבלת את הקולר מאדונה, השפחה חייבת לדעת שכיוון חייה משתנה, ועליה להתאים ולהסתגל לדרך החיים החדשה. השפחה מתחילה באימונים ונשארת באימונים- בתהליך ללא סוף. היא ממשיכה ללמוד כיצד לשים את רצונותיו ותאוותיו של אדונה בראש, לפני שלה, כל הזמן. היא ממשיכה ללמוד להוקיר ולהעריך את שירותה, גם אם זה מביא לה אושר וגם אם היא מרגישה בודדה לפעמים. היא ממשיכה ללמוד ולקבל את התשובות שניתנות לה, ואיך לקבל אחריות על התנהגותה, כשהיא נבחנת ונשפטת ע"י אדונה. היא ממשיכה לגלות את המשמעות האמיתית של צייתנות ונאמנות מוחלטת. לאדונה יש אחריות עצומה עליה, והוא חייב לנהוג באדיבות כלפיה.

חובותיה של השפחה:

1. מודעות עצמית ושגשוג אישי ( Self-Awareness & Personal Growth): חובתה הראשונה של השפחה היא לעצמה. ללא דאגה לבריאותה, כבודה העצמי, ואמונה בדרך בה בחרה, היא לא תהיה שימושית לאף אחד ובטח לא לאדונה. בעבדות, לא מדובר בכבוד עצמי נמוך או בזילזול עצמי. לא מדובר על העברת האחריות על החיים לאדם אחר. זה לא הופך אותה או יהפוך אותה לפחות אינטליגנטית, או מודעות פחותה. יתר על כן , יש להשתמש בצורה הטובה ביותר בתכונות הללו. היא חייבת לעשות את המירב כדי לשמר ולהרחיב את בריאותה הרוחנית והנפשית, להשתמש בשיכלה בבהירות ובתכלית, לתמוך בנכונותה להמשיך קדימה, חרף השגיאות והטעויות שבדרך. השפחה צריכה להיות מודעת לחוזקה ולכשרונה, והיא צריכה להציע אותם בשמחה לאדונה לשימושו האישי. מהשימוש והניסיון המיני עד למשימות השיגרתיות- כל מה שהיא עושה צריך להיות במטרה לשגשג את מערכת היחסים ושיגשוגה האישי. היא חייבת תמידלהיות עם נכונות ורצון ללמוד ולהרחיב את אופקיה לשיפור מערכת היחסים. היא איננה קורבן או קדושה מעונה ואל לה לחשוב במובנים אלה. השפחה אינה נושאת את "תווית" יחסי ההדדיות ויחסי הגומלין, אך מקבלת על עצמה את האחריות להתנהגותה. אימוניה אינם יוצרים את השפחה המושלמת לאדונה, אך הופכים אותה לשפחה האידיאלית. מחשבה זו צריכה להישאר בראשה כל הזמן. שפחה רשאית להרהר במערכת היחסים, וכשהיא מתבקשת, היא צריכה לומר זאת בצורה הגלויה והכנה ביותר. בכל מקרה עליה לזכור שככל שיהיו מחשבותיה וחוות דעתה בעלות ערך, בסופו של דבר, אדונה יקבע ויחליט את החשיבות. המלצה מהשפחה, אם מותרת, זו רק אחת מתוך מהרבה אפשרויות שבסופן יבחר ע"י המאסטר. מחובתה של השפחה לכבד את בחירותיו ולהביע הכרת תודה על כך שניתן לה חלק קטן בכך.

2. שירות (Service): להיות שפחה טובה היא שאיפה מאתגרת, ודורש תירגול וכושר התמדה. כל דבר שהשפחה עושה בהקשר למערכת היחסים, צריך להיות מכוון למען השירות. באם מצב רוחו הוא רחמני או קפדני, רגוע או דרשני, המאסטר מצפה ממנה לשירות במספר דרכים, ולמען שביעות רצונו. מחובתה של השפחה להיות מודעת ועירנית לנוכחות אדונה, להתאים את עצמה לצרכים שלו, לשגרה שלו, להרגלים שלו, ולתשוקות שלו- וללמוד להתאים את עצמה בצורה הטובה ביותר. הצרכים הבלתי נצפים צריכים להיעשות באופן מהיר בזמן פקודה. השירות אינו אמור למשוך תשומת לב לכשעצמו, או לבלוט ותמיד להיות זמין. פעולות השפחה לא "יגררו" תודה או הכרת טובה. עליה לזכור שהשירות הוא חלק השזור בתוך מערכת היחסים.

3. ציות ( Obedience): המאסטר ראוי לציות מושלם. מכיוון שלשפחה לקח זמן להכיר את אדונה לפני שהקדישה בשמחה את עצמה לשרתו, ומפני שהיא בוטחת בו בכל היבט שבחייה, ומפני שהיא יודעת שהחלטותיו נעשות תמיד למען הטבתו עימה, יהיה זה טפשי לא להקשיב לבינתו ולחכמתו. מחובתה של השפחה לשאוף לציות מוחלט ולרצות את אדונה. השפחה מחוייבת "להתקרב" אל אדונה אם הצייתנות יוצרת אצלה שאלה או דאגה, אך רק בגישה נכונה ורק בזמן הנכון. לעולם, אסור לתקן את המאסטר או לא לציית לו בפומבי או בכל סיטואציה היכן שמומחיותו עלולה לעמוד בספק בידי אחרים. ציות מושלם בפני אנשים אחרים, יעודד ויגרום להם להבין שהמאסטר הינו- אדם מכובד, חשוב ומבורך ביכולת לשלוט בצורה מוחלטת. הציות לחוקים מוכיח למאסטר שהשפחה בוטחת בו ומוכנה לחיות לפי הערכים וקודי ההתנהגות שלו. זה מלמד אותה מה הציפיות ממנה ולא משאיר חלל ריק ל"האשמות". הציות מוכיח למאסטר שהשפחה ראויה לאמון ושניתן לסמוך עליה.

4. גישה וכבוד (Attitude and Respect ): באופן טבעי מערכת היחסים של אדון / שפחה דורש הררכיה, מעמד והכרת טובה. בתוך המבנה של אדון / שפחה, הערצת השפחה לאדונה מורגשת ובאה לידי ביטוי בצורת המען (הפניה) לאדונה. השפחה חייבת לפנות לאדונה בתואר כאשר היא מדברת אליו, מדברת עליו או כותבת עליו, אלא אם הם נמצאים בסיטואציה שעלולה לגרום מבוכה לו או לאחרים. אפילו בזמן כזה, היא צריכה להתאמץ כדי לזהות את ההבדלים בינהם. שפחתו של המאסטר חייבת תמיד לגשת בכבוד- בטון לא כעוס, תסכול או התמרמרות. השפחה חייבת לבקש רשות לדבר בחופשיות, ואם ניתן אישור, היא חייבת להיות בטוחה שהיא מעבירה את מחשבותיה בשקט , בשלווה, בהיגיון וללא דיבורים מיותרים. היא חייבת לזכור שההזדמנות להשתמש בקולה עלולה להילקח ממנה או להצטמצם, ועל כן היא חייבת לשמר גישה של חן ואסירות תודה בזמן שהיא מדברת עם אדונה. על השפחה להתייחס לעצמה בגוף שלישי. שפת הגוף של השפחה חשוב לא פחות מהמילים שאותן היא בוחרת. אין לשלב ידיים או להישען בזמן הדיבור. אלא אם ניתן אישור אחרת, המאסטר צריך לראות את מבטה של שפחתו מופנה כלפי מטה, כפות ידיה פתוחות ובתנוחה רשמית. אם זה אפשרי לכרוע היא חייבת לעשות כך. כאשר היא ממוקמת בתנוחה מסויימת אסור לה לזוז, לנוע, ליילל או להראות סימנים של אי נוחות. צריך לזכור שהיא מרצה את אדונה דרך הציות. השפחה רשאית להיות עליזה, מבודחת, ספונטנית או מצחיקה, אך איננה יכולה להתמקד בשירותה אם היא רעשנית, נסערת או צורמנית. בעוד שלכנועה יש את החופש להתנהל בצורה פזיזה יותר, על השפחה להוכיח ריסון עצמי ומתינות גבוהה. בלתי אפשרי להיות קשובה אם היא עסוקה בפעילויות שלא כוללות או קשורות אליו. עליה לזכור שהיא ההעדות החיה לאימונה של אדונה. הסרת בגדיה בנוכחות אדונה, אינה אקט מיני אלא אקט סמלי. העירום מייצג את הסרת כל המחסומים העוצרים אותו משיפחתו. זה מאותת ומצביע על כך שלשפחה אין שום סודות להסתיר. זהו תזכורת קבועה, להזכירה, מי היא ומה זה אומר. העירום בנוכחותו, הינו פריווילגיה המאפשרת לה להשיל את הגלימה של העולם החיצוני ולהטביל את עצמה בעולם שאדונה מציע לה.

5. קבלת עונש (Acceptance of Punishment): עונש הוא תשורה (מתנה) מחשמלת. הענישה הכי יעילה ומעשית כאשר היא אינה מינית (סקסואלית), אך משאירה את השפחה עם הבנה מעמיקה, תושיה ואתגר עתידיים. הטוב ביותר, הענישה מייצרת הכרת טובה. זה מעל השפחה להבין את ההבדלים בין ענישה (punishment) ומשמעת (dicipline), ולא לבלבל אותן. זה מעל הבנתה לקבל שעונש הוא חלק מאורחות חייה ויכול להתנהל ללא אלמנטים אירוטים, ונחוץ לעיתים קרובות כדי לתקן את התנהגותה. לא הולם לשפחה לבקש עונש, המאסטר הוא שמחליט איזו התנהגות דורשת תיקון ומהי הדרך הטובה ביותר לתקנה. עליה לזכור שהוא אינו זקוק לשום "אצבע מכוונת" מהשפחה. אולם, יהיה זה הולם מצידה, לבקש את הכוונתו בתקווה לתקן את התנהגותה לפני הגעה לשלב העונש.יתר על כן, היא חייבת להתוודות על כל אי ציות לפי העיקרון של כנות מוחלטת. אי התוודות שווה לשקר. חובתה לזכור לבקש הסברים אם היא איננה בטוחה במשהו, ולהבין ש "שכחתי לשאול" לא יפתור אותה מהתוצאות.

6. מיניות (Sexuality ): שפחה אינה קובעת בשום אספקט הנוגע למיניותה. כמו בכל ההיבטים האחרים בחייה, מיניותה שימושית אך ורק לשירותו של אדונה. מחובתה לזכור, שבעיני אדונה, השירות המיני הוא לא יותר ולא פחות חשוב, מהמשימות ומהתפקידים שנועדו לה. כישלון לבצע זאת כהלכה או ביצוע ללא התלהבות, זה סימן לחוסר כבוד - וזה בר עונש כמו בכל מקרה אחר של אי ציות. השפחה מחוייבת לרצונותיו המיניים של אדונה, ולהבין שהיא עלולה להיות בשימוש במקום אחר. מחובתה לזכור שפורקנה המיני, הוא תגמול על התנהגות טובה. הנאותיה האישיות אינן גורם הנלקח בחשבון בסיטואציה מינית עם אדונה. השפחה תשאף לרצות (to please) ללא התחשבות בהנאותיה האישיות. להישלח ללא פורקן מיני צריך לאכזב אותה, רק אם זה כתוצאה מכישלונה לספק את אדונה ואם אכזבה זאת נובעת מביצועיה הכושלים.