מזל טוב אילן מה שלומך, שלחה אותי הדודה שלך

לא יודע מה הלוז, אבל כזה סטריק לא קיבלתי מאז השחרור, שבוע שלם שאני קם אחרי 4 שעות שינה מאותו פאקינג חלום.

וזה לאט לאט מזכיר לי כל מני דברים שהדחקתי אתם יודעים? 

כל מני דברים כל כך פאקד אפ שקשה לי להאמין שקרו, במיוחד שקרו לי, 

מזכירים לי איך הייתי נראה שאני מגיע לפאקינג תחתית של התחתית, ובמקום לנסות לטפס למעלה, אני נכנס לפניקה וחופר עוד יותר עמוק עד שכבר אי אפשר לראות את היציאה.

אני שונא להיות אינטרסנט, אני חד משמעית מהסוג אנשים שיראו שלמישהו אין בצלחת, לי לא אכפת להישאר רעב העיקר שלבחור הזה יהיה משהו ביד.

אבל אני לא יכול להגיד שאני הייתי ככה אז.

נכון, כולם ליטרלי בגדו בי חוץ מחבר אחד, חבר שגם כמוני נכנס לפניקה באותה מידה ולא ידע מה לעשות.

שוב פעם אני נזכר באיך הייתי, בן אדם בן פאקינג 20 שמתנהג כמו ילד בן 3 שרק רוצה הביתה לאמא, ומוכן לעשות הכל כדי שזה יקרה, אפילו למכור את החבר האחרון שנשאר לו.

אני זוכר ששאלו אותי את זה ואני אמרתי בלי להסהס, כן אני חד משמעית מוכן לזה.

אני באמת נגעל רק מהמחשבה הזאת שבאמת המילים האלה יצאו לי מהפה.

החבר הזה הוא בין החברים היחידים שנשארו לי והוא לא יודע על זה בכלל, וכל פעם שאני פאקינג פוגש אותו אני נזכר באותו רגע לכמה שניות וזה מחרפן את הפאקינג שכל.

פשוט אי אפשר לתאר מה סיטואציות כאלו מוציאות מבן אדם , את הכל הדברים שהוא צריך לעשות רק כדי לשרוד, וזה מפחיד, אני מפחד מזה יותר מכל דבר אחר בעולם.

הללי טוב אז זה היה היום שלי ואיך היה היום שלכם?

נראלי יותר מאוחר אני אלך לדפוק גחנון למה אין לי זין לחכות ליום שבת אני לא איזה זונה של סבתא, היא לא תדע, רק באמא אל תספרו לה אחרי זה זה סתם יעשה לי בעיות בירושה.

סלמט אני הייתי ונטי