סימני פיסוק

· נסיעה ארוכה
בלי נעליים
שוכבת על הגב
והולכת על השמיים

מוזר איך לפעמים אחרי שנים כל מה שצריך זו צלחת של זיתים שחורים.
צלחת פשוטה כזו בלי קשקושים ובה מונחים מספר זיתים - שחורים.
מוזר איך צלחת כזו עם זיתים שחורים מעלה בי ריחות
ממטע של עצי זית, של ריח הפרות המשוטטות ברחבי האזור,
את זמזום הדבורים, את זוהר הצבעים של מרבדי הפרחים.
מזכיר את הילדות את הצחוק ההוא שאבד את רוח השטות.
מזכיר לי אותנו בטיול ההוא מזמן.
שהזיתים היו כבר בשלים פחות או יותר ואנחנו מעכנו אחד אחד
כשפורפרת צבע וציירנו ציורים אחד על פניו של השני, על כמעט כל פיסת גוף פנויה.
נמרחנו בסגול של הזית השחור וצחקנו למראה הדבר.
כתמים סגולים מהלכים במרחבי הירוק הפרוש לפנינו.
מוזר איך פתאום אחרי שנים כל מה שצריך זה צלחת עם זיתים שחורים,
ואני אפילו לא אוהבת לאכול זיתים שחורים.

יש רגעים ספורים שאי אפשר לספור
יש מקומות שכל הזיכרון שלי מהם
הוא הריח
וטעם ששוטף אותי בריר

קרן שפוגעת בנקודת החן בקימור בין ישבן לאגן
שקע שנהיה אגם לבן של תום.
אצטרובלים וקליפות צנובר עם רקע לים
ורוד פשתה בשפתייך

טעם של כאב
צמרמורת ליטופים

סנטר על מחטים בריח אורן
צוואר מתוח
חזה מושטח בעיקצוצים
קימור חד ושני פלחים
ושני חורים
פישוק רחב ועקבים
אצבעות מתוחות
וידיים אין.

תחושות נאספות לריק
אצטרובלים וקליפות צנובר אל מול עיני
הנעצמות לכחול של ים
שישטוף
בריר