יוםיומי

להיות בקצה הרצועה,
זה אומר שיש לך מרחב אבל הוא מוגבל.
זה אומר שאת מרגישה אותי, את הלחץ המשתנה ומתי המשיכה ממש חזקה, כזאת שגורמת לך להרים עיניים במבט של מה קרה או מתנצל ומבין שטעית.
זה אומר שזזים ומתקדמים יחד אל מחוזות חדשים, תמיד נמצאים במרחק רצועה.
זה אומר שתוכלי לרוץ לצידי או לנסות ולמשוך לכיון מסויים, יש גם שתסרבי ותעמדי במקום ואז אמשוך או שאביט ואסתכל ואז נעשה שיחה כזאת ללא מילים.
זה אומר שתגישי את ראשך אלי לליטוף ואני תמיד אהיה במרחק יד או הודעה דיגיטלית.

כנראה שאפשר לקרוא את הדברים כפשוטם או כאנלוגיה למערכת יחסים.